מדור בנקים: שמיטת חובות ומשמעותה | ישראל היום

מדור בנקים: שמיטת חובות ומשמעותה | ישראל היום
אהבת? נשמח לקבל ממך כוכבים 🙂

עו"ד גלעד נרקיס המתמחה בתחום הבנקאות דן בהשלכות התוכנית למחיקת חובות בשנת שמיטהכלכלה

מקור: מדור בנקים: שמיטת חובות ומשמעותה | ישראל היום

כידוע אנו לקראת סופה של שנת שמיטה, אשר הסממן הנפוץ ביותר שלה הוא איסור גידול פירות וירקות על אדמת ארץ ישראל, אך לאחרונה אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שתאפשר שמיטת חובות לחייבים בהוצאה לפועל.

תכלית החוק המוצע

כידוע בדיני פשיטת רגל קיימת אפשרות לחייב להגיע למצב בו הוא מקבל הפטר מחובותיו, ועל ידי כך ביכולתו לשקם את חייו להחזיר את מהלך חייו למסלול תקין. לעומת זאת, הליך הפטר אינו קיים במסגרת דיני ההוצאה לפועל, וזאת תחת הנחת הבסיס של מערכת ההוצאה לפועל כי החייב יכול לשלם את חובותיו ועל כן אין כל סיבה לפתור אותו מתשלום חובותיו. למעשה תכלית מערכת ההוצאה לפועל הינה סיוע לנושים לגבות את חובם, תוך שמירה על זכויות החייב.

אך ידוע כי לא כל החייבים יכולים לכסות את חובם תוך פרק הזמן המקסימאלי הקובע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים- תלוי בגובה החוב), במקרה כזה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על החייב "כמוגבל אמצעים" ולקבוע לו  לאחר חקירת יכולת צו תשלומים שהסכום המינימאלי לתשלום עומד על סך של 150 ₪ בחודש. מתוך כוונה ברורה כי חובות צריך להחזיר, הצו מאפשר לחייב להחזיר את חובו בסכומים בהם יוכל לעמוד, ולכן ההכרזה על "מוגבל אמצעים" אמורה להיות זמנית ועד פירעון מלא של החוב בהתאם לצו התשלומים. אולם, בפועל מוכרזים "חייבים מוגבלי אמצעים" גם חייבים אשר ברור לכל כי אין באפשרותם להחזיר את חובותיהם גם על פי צו התשלומים, ולמעשה הם חדלי פירעון. חייבים אלו, נשארים "חסרי אמצעים" תקופת זמן ממושכת, במהלכה מוטלות עליהם מגבלות רבות, והדבר מאריך ומקשה עד מאוד את שיקום חייהם והבראתם הכלכלית.

הטיפול באותם חדלי פירעון אמור להתבצע על ידי דיני ההוצאה לפועל, אולם הדרך הנכונה יותר הינה להתחיל הליך של פשיטת רגל בשל חדלות הפירעון. אך מעטים פונים להליך פשיטת רגל, הואיל והוא הליך ארוך ומסורבל אשר מחייב ייצוג משפטי יקר ולא מעט בירוקרטיה וסחבת.

עם זאת, לא רק החייבים נפגעים, שהרי גם הנושים נפגעים, כיוון שלעולם לא יצליחו לגבות את חובם, וגם על מערכת ההוצאה לפועל מוטל עול כבד בניהול עשרות אלפי תיקים אשר אינם צפויים להיסגר. המדינה בכללותה מפסידה אדם שיכול להשתקם ולהתנהל כאחד האדם. על פי המידע במערכת ההוצאה לפועל ישנם עשרות אלפי אנשים אשר לו היו פונים להליך פשיטת רגל היו זוכים להפטר ומתחילים בשיקום חייהם.

לכן, קובעת הצעת החוק, מסלול של הפטר גם לחייבים אשר לא פנו להליך פשיטת רגל, והם עומדים בתנאים הקבועים בהצעת החוק.

תנאי הסף להגשת בקשה להפטר על פי הצעת החוק

החוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לתת צו הפטר לחייבים שעומדים בחמשת תנאי הסף הבאים:

1)         הימצאות החייב במעמד של חייב מוגבל באמצעים במשך חמש השנים האחרונות.

2)         סך חובותיו בהוצאה לפועל אינו עולה על 400,000 ₪.

3)         לחייב אין נכסים הניתנים למימוש למעט משכורת.

4)         התשלום החודשי שנקבע בצו התשלומים שניתן לחייב לא יאפשר פירעון של עשרה אחוז מהקרן לפחות, וזאת תוך שלוש שנים.

5)         החייב עומד ככל, בצו התשלומים שנקבע לו. – במסגרת תנאי זה, יכול רשם ההוצאה לפועל לאפשר הפטר גם אם החייב אינו עומד בתנאי זה, וזאת אם שוכנע כי חלה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי או בשל נסיבות חריגות.

על מנת להגן על הנושים, מוצע בהצעת החוק לקבוע סייגים להענקת צו הפטר לחייב אם שוכנע רשם ההוצל"פ שמתקיים אחד מאלה:

1)         קיימות נסיבות המסייגות הענקת הפטר לפי סעיפים 63 או 70 לפש"ר (לדוגמא חוסר תום לב בניהול ההליך, או קבלה התחייבויות חדשות לאחר ההכרזה על פושט רגל וכדומה).

2)         החייב ביצע פעולות שהיו ניתנות לביטול לפי סעיפים 96 ו98 לפש"ר.

3)         מתן ההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית באחד או יותר מנושי החייב, וזאת בהתחשב באחד מאלה:

א.         גובה החוב של כל אחד מנושי החייב.

ב.         גובה התשלום החודשי לכל אחד מנושי החייב.

ג.          מצבו הכלכלי של כל אחד מנושי החייב.

חייב אשר עמד בכל תנאי הסף והסייגים אינם חלים על מצבו, יקבל צו הפטר, אשר יפטור אותו מכל חוב קיים או עתידי, ודאי או מותנה, אשר חל עליו במועד בקשת צו ההפטר, למעט חובות שצו הפטר שהוצאה בשפיטת רגל לא היה פוטר מהם על פי סעיף 69 לפש"ר.

פרסום, הודעה לנושים והתנגדויות

מערכת ההוצאה לפועל, מחויבת לפרסם באתר הרשות, וכן בשני עיתונים יומיים, על פתיחת הליך ההפטר, וכן תשלח הודעה לנושיו של החייב על פתיחת ההליך, וזאת תוך כוונה שנושה אשר רואה עצמו נפגע מהענקת הצו, יוכל להגיש את ההתנגדות שלו לרשם ההוצאה לפועל תוך שלושה חודשים ממועד פרסום תחילת ההליך או ממועד קבלת ההודעה על כך מרשם ההוצאה לפועל.

לסיכום

הצעת חוק זו במידה ותעבור היא הליך אשר יכול לאפשר לעשרות אלפי חייבים להתחיל בשיקום חייהם ולשקם עצמם מבחינה כלכלית. קיימת עבודת מטה נרחבת לביצוע רפורמה בכלל הליך גביית החובות במדינת ישראל, אך  מטבע הדברים הליך זה עתיד לקחת זמן רב. לכן, הצעת החוק הזו מוגשת "כהוראת שעה" אשר באה מתוך כוונה להקל בטווח הזמן המיידי את אפשרות מתן ההפטר בהוצאה לפועל ולאפשר לאנשים להחזיר את חייהם למוטב ללא נושים וחובות. בחוק המוצע, לשכת ההוצאה לפועל אמורה לבצע בדיקה אחת לשנה ברישומיהם ולעדכן את החייבים שעומדים בתנאי הסף לקבל צו ההפטר, אך מומלץ לא להמתין לבדיקת לשכת ההוצל"פ, ולפנות בעצמכם להתנעת ההליך או להסתייע בייעוץ משפטי לצורך כך.

Comments

comments

ספר לנו מה אתה חושב?