פוסטה – מנגנון חטיפת הכספים הממלכתי של בתי המשפט וההוצאה לפועל

מה עושה מזכירות בתי המשפט עם כספי ערבות שמפקידים בני משפחה לטובת שחרור ממעצר? מעבירה להוצאה לפועל לתשלום חובות עבר של העצור * בפרקליטות מיתממים וכך גם בית המשפט העליון, שם מודעים לעוול אבל השופט שהם סירב להתערב ולהשיב 5000 שקל שהפקידה קשישה לטובת השחרור של בנה

מקור: פוסטה – מנגנון חטיפת הכספים הממלכתי של בתי המשפט וההוצאה לפועל

עיר מקלט מפני נושים: עוד סיבה טובה לחסוך בקופת גמל – זירת הדעות – TheMarker

פסק הדין של בית המשפט העליון בסכסוך בין אלמנה למוסד לביטוח לאומי מזכיר את היתרונות של חיסכון באפיק החיסכון הפנסיוני

בית המשפט העליון הדגיש כי סעיף 147 לחוק הירושה מבחין בין סתם קופת גמל לבין כל מכשיר נזיל אחר של חיסכון. הפירוש העדכני שניתן לסעיף זה למעשה מעניק לציבור תמריץ ייחודי לחסוך באמצעות קופת הגמל — על ידי כך שהוא מוציא כל סוג של כספים בקופת גמל מתוך העיזבון.

בשונה מפיקדון בנקאי רגיל שעובר לעיזבון ולכן כפוף לעיקולים, אפיק חיסכון שמנוהל במסגרת קופת גמל מבטיח לקרובים עיר מקלט מבחינה כלכלית, אך זאת כל עוד העמיתים דואגים מיד עם הצטרפותם לקופה למנות מוטב שמועדף עליהם.

מקור: עיר מקלט מפני נושים: עוד סיבה טובה לחסוך בקופת גמל – זירת הדעות – TheMarker

 

לקריאת פסק הדין: רע"א 8622/13 המוסד לביטוח לאומי נגד רחלה שחר

בדקו: האם יש לכם חשבון בנק שלא ידעתם על קיומו?

בנק ישראל ואגף שוק ההון באוצר השיקו היום מנוע חיפוש מיוחד שיאפשר לאתר 480 אלף חשבונות בנק שבהם לא נעשתה פעילות ויקל על יורשים שלא יודעים איפה התנהלו חשבונות הבנק הנפטר – צרכנות פיננסית, הכסף כלכליסט

כניסה למנוע החיפוש בקישור הבא:

מנוע לאיתור חסכונות פנסיוניים, פוליסות לביטוח חיים וחשבונות בנק

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חדל הפירעון יכול להיות אדם פרטי שנקלע לקשיים כלכליים אך גם חברה ציבורית גדולה שאינה יכולה לשלם איגרות חוב שהנפיקה.

חדלות פירעון הוא אירוע כלכלי מרובה משתתפים המערב שאלות כלכליות וערכיות סבוכות.

דיני חדלות הפירעון נדרשים לקבוע הסדרים שיאזנו בין אינטרסים של גורמים רבים – אינטרס החייבים, אינטרס הנושים וגם האינטרס הציבורי הכללי. עליהם ליצור תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה.

דיני חדלות הפירעון מוסדרים בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, דבר שפוגע בחייבים, בנושים ובמשק כולו.

הצעת החוק מציעה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון במטרה לספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה. הצעת החוק מבקשת ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, בחוק חדש ועדכני, ולבטל את הפקודות הישנות וההסדרים הקיימים בחוק החברות.

לחוק המוצע שלוש מטרות עיקריות: 

המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב – יש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו.

המטרה השנייה של החוק המוצע היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים – הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.

המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי – החוק המוצע מבקש להסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון. זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה.

חידוש מרכזי מצוי בהגדרת חדלות הפירעון. החוק המוצע מאמץ את המבחן התזרימי וקובע כי חדל פירעון הוא מי שאינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. בכך זונחת הצעת החוק את המבחן המאזני הקיים. ככלל, נושה עתידי, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים. זאת למעט בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו.

חידוש נוסף בחלק זה נוגע לסמכות העניינית של בית המשפט בהליכי חדלות פירעון של יחידים. לפי הדין הקיים מתנהלים כלל הליכי חדלות הפירעון, של תאגידים ושל יחידים, לפני בית משפט מחוזי. בדיקה של מהות ההליכים ואופיים מלמדת כי ברוב המכריע של המקרים אין הצדקה אמיתית לניהולם של ההליכים בבית המשפט המחוזי.

לאלה יש להוסיף גם את השינוי התפיסתי הנזכר לעיל ולפיו אירוע חדלות הפירעון אינו עוולה או פגם מוסרי של החייב, אלא "רע הכרחי" הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי. שינוי תפיסתי זה משליך גם על סיווגו של ההליך. אין מדובר בהליך מעין עונשי שתכליתו להרתיע או להעניש את החייב, אלא בהליך שנועד להסדיר ולנהל כשל אשראי שמהווה חלק ממהלך העסקים הרגיל של שוק האשראי. גם מתן ההפטר לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה אלא כחלק מסיכוני האשראי שנותן האשראי נטל על עצמו.

מוצע להעביר את הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום. הליכי חדלות פירעון של תאגידים ייוותרו בניהולו של בית המשפט המחוזי.

מוצע להעביר את החלקים המינהליים של הליכי חדלות הפירעון לניהולו של הכונס הרשמי או בשמו המוצע – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן – הממונה). כך, הממונה יהיה אחראי על ניהולם השוטף של ההליכים, ואילו הכרעות בסכסוכים שהן הכרעות שיפוטיות בעיקרן יהיו בסמכותו של בית משפט השלום.

מוצע לקבוע כי הליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד 150,000 שקלים חדשים) יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית משפט. לגבי חייבים אלה יחליף רשם ההוצאה לפועל הן את בית משפט השלום והן את הממונה, והוא ינהל באופן מלא את הליכי חדלות הפירעון.

הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד

חידוש מרכזי נוסף הוא מבנה ההליכים. על פי המוצע, יחולק הליך חדלות הפירעון של יחיד לשתי תקופות. התקופה הראשונה היא תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה תחול הקפאת הליכים על היחיד. עם תום תקופת הבדיקה תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו. אם אין ליחיד כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי. תכנית השיקום תכלול הוראות בדבר ניהול נכסיו של היחיד ומימושם, התשלומים העתיים שעליו לשלם והוראות לעניין הפעלת עסקו. במסגרת תכנית השיקום יהיה ניתן לקבוע כי על היחיד להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית.

נשייה

אחת מתכליותיו העיקריות של החוק המוצע היא להביא להגדלת הצדק החלוקתי בחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים. מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים, שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה.

החידוש העיקרי בהקשר זה טמון בביטול הרוב המכריע של החובות בדין קדימה. זאת מתוך רצון לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים הכלליים בקופת הנשייה.

חלק גדול מהחובות שחל עליהם היום דין קדימה הם חובות מס למדינה, ומוצע לבטל את דין הקדימה על חובות אלה. עם זאת מוצע להותיר בדין קדימה חובות שמקורם בניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי.

עוד מוצע להותיר בדין קדימה חובות מס שהגיע מועד פירעונם ורשות המסים פרסה לחייב את תשלומם.

מוצע להגביל את כוחם של בעלי שעבוד צף ולקבוע כי אלה יוכלו להיפרע את חובם רק לסכום השווה ל–%75 משווי הנכסים הכפופים לשעבוד הצף.

מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה.

ההוראה היא פרוספקטיבית ולכן לא תחול על הלוואות ושעבודים שנוצרו לפני מועד חקיקתו של החוק. לשם כך מוצע לקבוע הוראת מעבר שלפיה על תאגיד שיש לו שעבוד צף שניתן כערובה להלוואה ושניהם ניתנו עובר ליום פרסומו של החוק המוצע (להלן – יום הפרסום) יחולו הוראות הדין הקיים, לרבות דיני הקדימה. נוסף על כך, אם ההלוואה ניתנה לאחר יום הפרסום אך השעבוד הצף נוצר לפני יום הפרסום (לדוגמה במיחזור הלוואות) יחול הדין הישן למשך חמש שנים מיום הפרסום בלבד. יובהר כי הוראה זו תחול ברמה התאגידית, כלומר, אם יש לתאגיד שעבוד צף אחד שלגביו יש להחיל את הדין הישן, יחול הדין הישן לעניין דין הקדימה והשעבוד הצף לגבי כל התאגיד וכלל חובותיו.

מעמד הנושים וזכויותיהם

ההוראות המוצעות מבהירות כי מעמד הנושים הוא מעמד מייעץ בלבד וכי השליטה על ההליכים נמצאת בידי הנאמן ובית המשפט.

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הממונה (היום – הכונס הרשמי) בהליכי חדלות פירעון. החוק המוצע מעגן את מעמדו של הממונה כזרוע של המדינה שתפקידיו המרכזיים הם שמירת האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון וניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. שמו המוצע – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מבטא את מעמדו ואת סמכויותיו החדשות על פי החוק המוצע. נוסף על כך, במטרה לאפשר לממונה לפקח באופן יעיל על הליכי חדלות הפירעון ולמנוע את ניצולם לרעה, מוצע להעניק לממונה סמכויות אכיפה לגבי עבירות פליליות מסוימות הנוגעות לליבת הליכי חדלות הפירעון.

תיקונים עקיפים

תיקון מרכזי נוסף הכלול בהצעת החוק הוא תיקון חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967(להלן – חוק ההוצאה לפועל), בסעיף 361 להצעת החוק. תיקון זה נועד להשלים את ביטולו של מוסד החייב המוגבל באמצעים (בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47) )הפטר לחייב מוגבל באמצעים הוא מצטרף להצעה להעביר את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, לידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות חלק ג' לחוק המוצע.

 

 

 

מתי בעל דירה חייב לשלם למתווך שאיתו חתם על בלעדיות

ביהמ"ש העליון קבע כי מוכר דירה אינו חייב בתשלום דמי תיווך למתווך שעמו חתם על הסכם בלעדיות, אם יוכיח שהוא לא היה אפקטיבי בעסקה

מקור: מתי בעל דירה חייב לשלם למתווך שאיתו חתם על בלעדיות

מתוך כלכליסט

הפנייה לפסק הדין:

רע"א  4036/16

לראשונה מזה 15 שנה – המרכז לגביית קנסות במבצע הפחתת חובות

רשות האכיפה והגבייה יוצאת למבצע הפחתת חובות שהתווספו על קנסות פליליים ומנהליים. המבצע יימשך 4 חודשים. 

השרה שקד: "הפעולה תתרום גם לזוכים וגם למדינה. אמשיך לדאוג לאזרחים, תוך כדי תביעה למילוי חובותם"

מחיקת חובות במרכז לגביית קנסות
תספורת, מבצע מחיקת חובות במרכז לגביית קנסות, משה ישראל עו"ד

קורסים תחת החובות מהקנסות? עכשיו תוכלו להקטין אותם.  תזכיר חוק שהפיצה היום (רביעי) שרת המשפטים איילת שקד קובע שהמדינה תצא להפחתת תוספות הפיגור על חובות במרכז לגביית קנסות. בתזכיר נקבעה הנחה של לא פחות מ- 40% מגובה החוב העדכני (בלי פגיעה בקרן החוב). משך המבצע: 120 יום, מנובמבר 2016 עד לפברואר 2017. הפעם האחרונה שנעשה מבצע דומה היה בשנת 2001.

בדברי ההסבר לתזכיר החוק צוין כי מבצעי גביה שנעשו ברשות האכיפה והגביה מעת הקמתה הראו, כי כאשר תוספות וריביות שהתווספו על קרן החוב מופחתות, חייבים מזדרזים לסלק את חובם.

עם זאת, מטבע הדברים מבצעים כאלו אינם תכופים, שכן ככלל רצוי למעט מחריגה מהשיעורים הקבועים בחוק. לאור העובדה שחלף זמן רב מאז מבצע תשלום הקנסות הקודם, וכיום ישנם חייבים רבים אשר מבצע כאמור יוכל לתמרץ אותם לשלם את חובותיהם, מוצע כי תתבצע לתקופה קצובה הפחתה בתוספת הפיגור שהתווספה על הקנס.

כידוע, המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה פועל, בין היתר, לגביית חובות עבור משרדי הממשלה ורשויות השלטון, לרבות דוחות משטרה, קנסות בית משפט לתעבורה, וכן קנסות בית משפט בהליך פלילי.

שרת המשפטים, איילת שקד: "טיפול בחובות צריך להיעשות בצורה היעילה ביותר- חייבים זוכים להנחה משמעותית, ולא קורסים תחת נטל החובות והריביות הבלתי נגמרות, והמדינה מקבלת את הכספים המגיעים לה, כך שכל הצדדים יוצאים נשכרים. מדובר בהמשך ישיר למהלך שהובלתי במתן הפטר לחייבים בהוצאה לפועל. אמשיך לדאוג לאזרחים, תוך כדי תביעה למילוי חובותם".

לדברי מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, ממהלך שכזה יצאו נשכרים הן החייבים אשר יוכלו לשלם בתקופת תוקפה של הוראת השעה את חובותיהם תוך הפחתה בנטל תוספת הפיגור שהתווספה, והן קופת המדינה, שכן צפוי כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה, ישולמו חובות שלא שולמו עד כה ושמאמצי הגבייה לגביהם לא נשאו פרי.

מתוך אתר רשות האכיפה והגבייה

פורסם ביום 13/07/2016

למעבר לידיעה מאתר הרשות לחצו כאן