פריסת חוב עבר במזונות לתשלומים בהוצאה לפועל

אושרה בועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל: להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים, בהתאם ליכולתו של החייב.

ביום 5.2.17, אושרה בועדת שרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים, איילת שקד, הצעת חוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל, שמטרתה  להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס לתשלומים חוב עבר במזונות וזאת  בהתאם ליכולתו של החייב.

בהצעת החוק נכתב, כי לפי חוק ההוצאה לפועל, בכל חוב שאינו חוב מזונות מוסמך רשם ההוצאה לפועל לצוות על תשלום החוב הפסוק בשיעורים, לאחר שערך חקירת יכולת לחייב או לפי תצהיר של החייב או על בסיס הסכם שנערך בינו לבין הזוכה.

במקרה של חוב עבר במזונות, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לפרוס את החוב לתשלומים והוא רשאי, מטעמים מיוחדים, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט על מנת שישנה את פריסת תשלום.

על מנת לפשט את ההליכים ולהקל על החייב, בכך שיימנע הליך נוסף בבית המשפט לענייני משפחה, אשר במסגרתו יהיה על החייב לשלם אגרה ולהרים נטל דומה וכן עלול לארוך זמן רב ולעכב תשלום החוב – גם אם בתשלומים- לזוכה, מוצע כי לרשם ההוצאה לפועל תינתן הסמכות לפרוס חוב עבר במזונות בכפוף למספר כללים שיתוו את שיקול דעתו. צו כאמור יינתן לחייב שהגיש בקשה מנומקת, הנתמכת במסמכים, וחתם על כתב ויתור על סודיות, ולאחר שהרשם ערך חקירת יכולת לחייב, ובלבד שהחייב עומד בתשלומי המזונות החודשיים השוטפים.
לדברי שרת המשפטים, איילת שקד  "מדובר בהצעת חוק חשובה שיש בה לייעל ולהקל הן על העומס בבתי המשפט  והן על החייב שיוכל להסדיר את פריסת החוב בלשכת ההוצאה לפועל ולא יידרש לחזור לבית המשפט לענייני משפחה".

מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, הודה לשרת המשפטים על קידום הצעת החוק והדגיש, כי התיקון לחוק יקל הן על החייב והן על הזוכה. החייב לא יאלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לפריסת החוב ולשלם אגרה, וכמובן שבכך ימנע גם העיכוב בתשלום החוב לזוכה.

 

לראשונה מזה 15 שנה – המרכז לגביית קנסות במבצע הפחתת חובות

רשות האכיפה והגבייה יוצאת למבצע הפחתת חובות שהתווספו על קנסות פליליים ומנהליים. המבצע יימשך 4 חודשים. 

השרה שקד: "הפעולה תתרום גם לזוכים וגם למדינה. אמשיך לדאוג לאזרחים, תוך כדי תביעה למילוי חובותם"

מחיקת חובות במרכז לגביית קנסות
תספורת, מבצע מחיקת חובות במרכז לגביית קנסות, משה ישראל עו"ד

קורסים תחת החובות מהקנסות? עכשיו תוכלו להקטין אותם.  תזכיר חוק שהפיצה היום (רביעי) שרת המשפטים איילת שקד קובע שהמדינה תצא להפחתת תוספות הפיגור על חובות במרכז לגביית קנסות. בתזכיר נקבעה הנחה של לא פחות מ- 40% מגובה החוב העדכני (בלי פגיעה בקרן החוב). משך המבצע: 120 יום, מנובמבר 2016 עד לפברואר 2017. הפעם האחרונה שנעשה מבצע דומה היה בשנת 2001.

בדברי ההסבר לתזכיר החוק צוין כי מבצעי גביה שנעשו ברשות האכיפה והגביה מעת הקמתה הראו, כי כאשר תוספות וריביות שהתווספו על קרן החוב מופחתות, חייבים מזדרזים לסלק את חובם.

עם זאת, מטבע הדברים מבצעים כאלו אינם תכופים, שכן ככלל רצוי למעט מחריגה מהשיעורים הקבועים בחוק. לאור העובדה שחלף זמן רב מאז מבצע תשלום הקנסות הקודם, וכיום ישנם חייבים רבים אשר מבצע כאמור יוכל לתמרץ אותם לשלם את חובותיהם, מוצע כי תתבצע לתקופה קצובה הפחתה בתוספת הפיגור שהתווספה על הקנס.

כידוע, המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה פועל, בין היתר, לגביית חובות עבור משרדי הממשלה ורשויות השלטון, לרבות דוחות משטרה, קנסות בית משפט לתעבורה, וכן קנסות בית משפט בהליך פלילי.

שרת המשפטים, איילת שקד: "טיפול בחובות צריך להיעשות בצורה היעילה ביותר- חייבים זוכים להנחה משמעותית, ולא קורסים תחת נטל החובות והריביות הבלתי נגמרות, והמדינה מקבלת את הכספים המגיעים לה, כך שכל הצדדים יוצאים נשכרים. מדובר בהמשך ישיר למהלך שהובלתי במתן הפטר לחייבים בהוצאה לפועל. אמשיך לדאוג לאזרחים, תוך כדי תביעה למילוי חובותם".

לדברי מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, ממהלך שכזה יצאו נשכרים הן החייבים אשר יוכלו לשלם בתקופת תוקפה של הוראת השעה את חובותיהם תוך הפחתה בנטל תוספת הפיגור שהתווספה, והן קופת המדינה, שכן צפוי כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה, ישולמו חובות שלא שולמו עד כה ושמאמצי הגבייה לגביהם לא נשאו פרי.

מתוך אתר רשות האכיפה והגבייה

פורסם ביום 13/07/2016

למעבר לידיעה מאתר הרשות לחצו כאן

מהפכה: היום שבו יכריזו עליכם פושטי רגל – דין וחשבון – TheMarker

רפורמת חדלות הפירעון דוהרת דרך הכנסת – לרעת נושים וספקים קטנים

מקור: מהפכה: היום שבו יכריזו עליכם פושטי רגל – דין וחשבון – TheMarker

"החוק מציב את השיקום הכלכלי כערך מרכזי בהליכי חדלות פירעון של יחידים, ובמידה רבה גם של תאגידים.

עד כה, התמקדו הפרסומים בחלק שנועד לאפשר ליחידים לצאת ממצב תמידי של פשיטת רגל ולהתחיל מחדש את חייהם. זוהי גישה שמוביל האן מאז עזב את האקדמיה לטובת שירות המדינה."

 

 

 

 

שקד על הרפורמה בחדלות פירעון: "נשים דגש על שיקום החייב" – גלובס

שרת המשפטים איילת שקד

שרת המשפטים הציגה את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שתעלה לאישור ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון ■ לפי ההצעה, יהיו מסלולים פשוטים ומהירים לחייבים, שאינם מצריכים מעורבות של ביהמ"ש

מקור: שקד על הרפורמה בחדלות פירעון: "נשים דגש על שיקום החייב" – גלובס

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא אולי לא סקסי כמו חוק השקיפות, אבל הוא לא פחות חשוב. הגיע הזמן שישראל תיכנס למאה ה-21 ותתקדם עם הקידמה. עלינו לאמץ מערכת כללים אשר יקנו ודאות ויתאימו לשוק הכלכלי הנוכחי" – כך אמרה היום (ב') שרת המשפטים, איילת שקד, במסיבת עיתונאים שבה הציגה את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שתעלה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב.

שקד ציינה כי הרפורמה החדשנית באה אחרי שנים שבהן הצעת החוק הייתה תקועה, והיא "מכילה בתוכה אמירות מוסריות, ערכיות, כלכליות לצד חשיבה פרקטית".

לדבריה, "הרפורמה נוצרה מתוך הצורך ליצור שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם… הרפורמה, בין היתר, תדאג לשיקום החייב חדל הפירעון, ובכך תסייע לחברה טובה יותר ערכית וכלכלית. התפיסה היא כי פושט-רגל אינו עבריין, אלא לעתים הוא נקלע למצב-ביש – ויש לסייע בידו לחזור למוטב".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שהוביל את העבודה על החוק החדש, אמר כי אחת המטרות המרכזיות של החוק היא לאפשר שיקום של מי שנקלע לחובות – כך שכשאדם נקלע לתהליך של פשיטת-רגל, הוא יידע איך ומתי הוא יוצא ממנו.

נושא נוסף שהדגיש ליכט הוא הצדק החלוקתי של החובות. "היום, הנושים הראשונים שמקבלם את התשלומים הם הבנקים והמדינה. הרפורמה נותנת עדיפות גם לנושים הקטנים, כמו ספקים של החברה שנקלעה לחובות, ולא רק של הנושים החזקים", הסביר עו"ד ליכט. "האתגר הגדול שלקחנו על עצמנו הוא לעשות חוק פשוט שכל אחד יכול לקרוא ולהבין. לשדר ודאות לשוק ולהרגיע. המטרה היא ליצור מגרש משחקים אחד עם כללי משחק ברורים".

במסיבת העיתונאים השתתפו גם מנהל רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל), תומר מוסקוביץ, וכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן.

מנגנונים מסורבלים

השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי כלכלה תקינה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו. הסיכון שמקבל האשראי לא יצליח לשלם את מלוא חובותיו הוא סיכון ידוע מראש וחלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון.

לגישת משרד המשפטים, מנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת-הרגל הקיימים כיום מיושנים ומסורבלים ואינם משיגים את המטרה לשמה הם מיועדים. לדוגמה, מערכת ההוצאה לפועל, מערכת הכנ"ר ומערכת בתי המשפט אינן פועלות בתיאום ולעתים מבצעות עבודה כפולה. כל בקשה לפשיטת-רגל של יחידים נבחנת פעמיים – הכנ"ר ממליץ לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט צריך לעבור על ההמלצה אף הוא. הליך זה יוצר סרבול ועומס מיותר על מערכת בתי המשפט, ונדרשת, למשל, התאמה בין המערכות השונות.

בנוסף, רבים חוששים לפנות לתהליכי פשיטת-רגל וחדלות פירעון בשל השם הרע והתדמית השלילית של הליכים אלה. כמו כן, קיים חוסר ודאות עם הכניסה לתהליך – אנשים חוששים לעתים להיכנס להליך פשיטת-רגל, מכיוון שהם אינם יודעים מתי וכיצד יצאו מן ההליך. כתוצאה מכך, חייבים רבים נשארים במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת אמיתית לשלם את חובם ולהמשיך בשגרת חייהם, בעוד שחובותיהם הולכים וגדלים.

סדרי הנשייה על-פי הדין הנוכחי אינם צודקים ופעמים רבות אינם מאפשרים לנושים קטנים לקבל נתח הוגן מן העוגה. החקיקה בנושא אינה מתאימה לעידן הכלכלי המודרני. לדוגמה: החוק הנוכחי אינו נותן מענה ביחס לחברות בינלאומיות הנמצאות בתהליך חדלות פירעון.

עיקרי החוק החדש

■ עילות מבנית:

לפי הצעת החוק, מעתה בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת: חייבים יחידים בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל יגישו בקשה לפתיחה בהליך במערכת ההוצאה לפועל ויטופלו בה באופן מלא. המהלך יסייע לחלוקת עומס הטיפול בחייבים בין מערכת ההוצאה לפועל, הכונס הרשמי ובתי המשפט. בעלי חובות הגבוהים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות הכונס הרשמי ובתי משפט השלום. בנוסף, לפי הצעת החוק יקבלו חוקרי כונס הנכסים הרשמי סמכות לבצע לפי הצעת החוק, הליכים של חברות ותאגידים יישארו תחת חסות בתי המשפט המחוזיים. הצעת החוק מתיימרת בנוסף ליצור מסלולים פשוטים, מהירים ויעילים יותר, כולל מסלולים שאינם מצריכים מעורבות של בית משפט. המהלך יקל על החייבים, יפחית בירוקרטיה וישפר את השירות הניתן לאזרח.

■ דגש על שיקומו הכלכלי של החייב:

חייב יחיד חדל פירעון: הצעת החוק מבקשת לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט-רגל". התפיסה החדשה אינה מגדירה חייב כפושע, ולכן אין סיבה "להעניש" אותו. המטרה העיקרית היא לשפר את גביית החוב מהחייב, ככל שיש בידו אמצעים כלכליים, וכן לפעול לשיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר.
בהתאם להצעת החוק, חייב אשר יפתח בהליכי חדלות פירעון ידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך שעליו לעבור על מנת לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. כמו כן תבנה לחייבים תכנית כלכלית מפורטת תבנה בשלב מוקדם, ואם הם יעמדו בתכנית זו, יצאו תוך זמן מה לדרך חדשה, ללא הוצאה לפועל וללא חובות.
תאגיד שהוא חדל פירעון: הצעת החוק קובעת עמדה ערכית ולפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

■ הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים:

הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, אחת מתכליות הליכים אלה היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון.

בהצעת החוק מוצעת חלוקה צודקת של הקופה בין הנושים. הצעת החוק מבקשת לסייע לנושים הקטנים, כגון ספקים שכיום נאלצים להסתפק ב"רסיסים" מן הסכום הכללי שמתחלק בין המדינה והנושים המובטחים – שהם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים.

עוד מוצע בחוק החדש לצמצם את העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב (דיני קדימה) ובמקביל לצמצם את הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף – (אלו בעיקר בנקים). מהלך משולב זה יביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו לנושים ה"קטנים" – ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב.

■ התאמה למציאות הכלכלית המודרנית:

הצעת החוק מתכוונת לאפשר התמודדות נכונה יותר עם חברות ויחידים בכלכלה מודרנית-גלובלית. החוק, למשל, קובע מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית.

יצוין כי טיוטת החוק נכתבה בשיתוף ותיאום עם הכונס הרשמי, רשות האכיפה והגביה, הנהלת בתי המשפט ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים.

טיוטת החוק מבוססת על עבודה מקדימה של צוות שכלל את נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד דלית זמיר ונציגי כונס הנכסים הרשמי בראשות פרופ' דוד האן.

תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה החדש, אמר במסיבת העיתונאים על חוק חדלות הפרעון החדש: "החוק החדש משתלב מצוין עם תפיסת הרשות כרשות יוזמת שיורדת מהדוכן ורואה עצמה מחויבת לקדם הליכים לטובת הזוכים ולהגנת החייבים. הרשות מפעילה למעשה פיילוט של החוק החדש במסגרת הליך ההפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים. עד כה הוגשו 1,065 בקשות להפטר, ועשרות חייבים כבר נכנסו למסלול. אנו מברכים על החוק ועל האמון שניתן ברשות".

עיקרי הרפורמה

■ חייבים יחידים, בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל, יטופלו באופן מלא במערכת ההוצאה לפועל; חייבים יחידים בעלי חובות הגבוהים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות הכנ"ר ובתי משפט השלום; חברות ותאגידים בעלי חובות יהיו באחריות בית המשפט המחוזי.

■ חייב שיפתח בהליכי חדלות פירעון, יידע בשלב מוקדם מאוד מהו התהליך שעליו לעבור כדי לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו.

■ יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, וזאת לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות. התפיסה המנחה גורסת כי שיקום חברות עדיף על פירוקן.

■ חלוקה צודקת של קופת החייב בין הנושים: תצומצם העדיפות שניתנת למדינה, ובמקביל יצומצמו הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף (בעיקר בנקים) – כך ייוותר חלק גדול יותר לנושים הקטנים, בהם ספקים.

ynet רפורמת שקד: "נסייע לנושים קטנים" – כלכלה

שרת המשפטים הציגה את טיוטת חוק חדלות הפירעון שתועלה לאישור וועדת שרים לחקיקה בראשון הקרוב: "הדגש הוא על שיקום כלכלי של החייב וגם של חברות, שחברה תלך לשיקום ולא לפירוק, וכמובן לנסות ולגבות כמה שיותר חובות ותשלומים"

מקור: ynet רפורמת שקד: "נסייע לנושים קטנים" – כלכלה