פריסת חוב עבר במזונות לתשלומים בהוצאה לפועל

אושרה בועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל: להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס חוב עבר במזונות לתשלומים, בהתאם ליכולתו של החייב.

ביום 5.2.17, אושרה בועדת שרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים, איילת שקד, הצעת חוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל, שמטרתה  להסמיך את רשם ההוצאה לפועל לפרוס לתשלומים חוב עבר במזונות וזאת  בהתאם ליכולתו של החייב.

בהצעת החוק נכתב, כי לפי חוק ההוצאה לפועל, בכל חוב שאינו חוב מזונות מוסמך רשם ההוצאה לפועל לצוות על תשלום החוב הפסוק בשיעורים, לאחר שערך חקירת יכולת לחייב או לפי תצהיר של החייב או על בסיס הסכם שנערך בינו לבין הזוכה.

במקרה של חוב עבר במזונות, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך לפרוס את החוב לתשלומים והוא רשאי, מטעמים מיוחדים, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט על מנת שישנה את פריסת תשלום.

על מנת לפשט את ההליכים ולהקל על החייב, בכך שיימנע הליך נוסף בבית המשפט לענייני משפחה, אשר במסגרתו יהיה על החייב לשלם אגרה ולהרים נטל דומה וכן עלול לארוך זמן רב ולעכב תשלום החוב – גם אם בתשלומים- לזוכה, מוצע כי לרשם ההוצאה לפועל תינתן הסמכות לפרוס חוב עבר במזונות בכפוף למספר כללים שיתוו את שיקול דעתו. צו כאמור יינתן לחייב שהגיש בקשה מנומקת, הנתמכת במסמכים, וחתם על כתב ויתור על סודיות, ולאחר שהרשם ערך חקירת יכולת לחייב, ובלבד שהחייב עומד בתשלומי המזונות החודשיים השוטפים.
לדברי שרת המשפטים, איילת שקד  "מדובר בהצעת חוק חשובה שיש בה לייעל ולהקל הן על העומס בבתי המשפט  והן על החייב שיוכל להסדיר את פריסת החוב בלשכת ההוצאה לפועל ולא יידרש לחזור לבית המשפט לענייני משפחה".

מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, הודה לשרת המשפטים על קידום הצעת החוק והדגיש, כי התיקון לחוק יקל הן על החייב והן על הזוכה. החייב לא יאלץ לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לפריסת החוב ולשלם אגרה, וכמובן שבכך ימנע גם העיכוב בתשלום החוב לזוכה.

 

במקום פשיטת רגל: הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים – עורכי דין וייעוץ משפטי אונליין – פרקליטים

הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

את ההליך שנכנס לתוקפו השבוע, מאפשרת המדינה בשלוש השנים הקרובות והוא אמור להיות עדיף על פשיטת רגל. מי זכאי להפטר וכיצד מגישים בקשה?

מקור: במקום פשיטת רגל: הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים – עורכי דין וייעוץ משפטי אונליין – פרקליטים

ב-6 בספטמבר 2015 נכנסה לתוקף הוראת השעה לתת הפטר (פטור) ל"חייבים מוגבלים באמצעים", שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים. הוראת השעה, שהתקבלה ברוח שנת השמיטה, תקפה לשלוש שנים ממועד כניסתה לתוקף (עד ה-05 בספטמבר 2018). ההוראה נועדה לסייע לכ-22 אלף חייבים שמטופלים כיום במערכת ההוצאה לפועל, ואשר הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים לפני למעלה מארבע שנים, לקבל הפטר מחובותיהם, לאפשר להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

"מדובר בחייבים, מחוסרי נכסים, שהסתבכו בחובות בתום לב, שעומדים  בתשלומים שהושתו עליהם על ידי צו חיוב, אך גם עמידתם בו לא תביא לשיקומם. זאת, משום שהתשלומים נושאים ריבית, והם כל הזמן עולים, בשעה שמדובר לרוב בעשרות שנות תשלומים", מסביר עו"ד משה ישראל, ממשרד משה ישראל ושות', המתמחה בהוצאה לפועל, מחיקת חובות ופשיטת רגל,  לדבריו, בנוסף, בתקופת צו החיוב בתשלומים, נאלצים החייבים לשאת בהגבלות שונות, בדומה לפשיטת רגל – בעבודה, בניהול חשבון בבנק, באפשרות להשתמש בכרטיסי אשראי ועוד, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

מחיקת חובות בהוצאה לפועל – עו"ד משה ישראל

במה עדיף הפטר במערכת ההוצאה לפועל על הליך פשיטת רגל?

עו"ד ישראל: "הפטר במסגרת הוצאה לפועל קצר משמעותית מהליך פשיטת רגל, תוך 45 ימים ממועד הגשת הבקשה יקבע רשם ההוצאה לפועל האם יפתח לחייב תיק במסלול הפטר או שבקשתו תידחה, 30 ימים לאחר מכן תפורסם הודעה ברשומות ובעיתון יומי וכן תישלח הודעה לנושים, התנגדות להפטר ניתן להגיש עד שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר, לאחר מכן יקבע דיון במעמד הצדדים שלאחריו תינתן החלטה סופית על מתן או אי מתן הפטר. הליך פשיטת הרגל לאחר הרפורמה החדשה של פרופ' דוד האן התקצר אף הוא משמעותית, לנושים חצי שנה מיום מתן צו הכינוס להגיש תביעות חוב, אשר יבדקו ע"י הנאמן עד 18 חודשים מאותו מועד, בדיון שיקבע להכרזת פשיטת הרגל יציג הכונס הרשמי לביהמ"ש תכנית פירעון ובמסגרתה יינתן לחייב הפטר מותנה, עמידה בתכנית הפירעון תעניק לחייב הפטר מחובותיו. יתרון נוסף, מסלול הפטר בהוצאה לפועל זול יותר; בפשיטת רגל יש כונס נכסים, יש נאמן/מנהל מיוחד, שכל אחד מהם גובה סכומים נכבדים, בהוצאה לפועל אין צורך בתשלום אגרה, הוצאות הפרסום ממומנות ע"י רשות האכיפה והגבייה ואין בעלי תפקיד שצריכים לקבל שכר. יתרון נוסף וחשוב, בעקבות ההליך אין רישום של פושט רגל של האדם שזכה להפטר (בניגוד להליך של פשיטת רגל), בסופו שמו גם יימחק ממרשם החייבים המוגבלים המתנהל בהוצאה לפועל. ההליך מאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, דף נקי מחובות".

מי זכאי להליך של הפטר?

"חייב שהוכרז מוגבל באמצעים במשך לפחות ארבע שנים טרם הגשת בקשת ההפטר; שסך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל (כולל חובות שאינם ברי הפטר), עומד על 800 אלף שקל או פחות, וסך חובותיו לנושה אחד אינו עולה על 400 אלף ₪; שאין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; שעמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; שאין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך, או שלא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו".

אלו חובות אינם זכאים להליך של הפטר?

עו"ד ישראל: "אין הפטר על חובות של מזונות שנפסקו לחובת החייב; על קנסות למדינה בגין עבירה פלילית או קנס מנהלי, משכנתא, נזק בלתי קצוב (שאינו נובע מחוזה או הבטחה), וחובות שנוצרו במרמה או שהחייב היה שותף ליצירת החוב בדרך של מרמה".

איך מגישים בקשה להפטר?

"באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה יש טפסים אותם ניתן להוריד ולמלא", מסביר עו"ד ישראל, "את הטפסים מגישים בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר (לא כל הלשכות עוסקות בזה) במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב – במידה וקיים תיק איחוד – במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב. רצוי להיעזר בעו"ד עוד בשלב מילוי הטפסים, מדובר בשאלות מורכבות ובהמון פרטים. המקצועיות והדיוק בהגשת הבקשה היא מכרעת – מספיק שהחייב יענה על אחת השאלות בצורה לא מתאימה, וכל ההליך ייחסם בפניו. לאחר הגשת הבקשה, היא תפורסם בתוך 30 יום ממועד פתיחת התיק ברשומות ובעיתון יומי; בהודעה יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות. במקביל תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו".

מה הן זכויות הנושים בהליך של הפטר?

עו"ד משה ישראל
עו"ד משה ישראל צילום: יחסי ציבור

עו"ד ישראל: "נושה רשאי להגיש התנגדות לבקשת הפטר בתוך 3 חדשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר. ההתנגדות יכולה להיות מהטעם שהחייב לא עומד בתנאי מן התנאים למתן צו הפטר או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן צו הפטר; להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.

רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד. נושה, כמו בנק למשל, יכול להגיש גם בקשה להליך של פשיטת רגל נגד החייב, ואז מתבטל הליך ההפטר ונפתח נגד החייב הליך של פשיטת רגל".

ניתן לערער על דחייה של בקשת הפטר?

"מאחר ומדובר בחוק חדש, טרם ידוע מה הדין במצבי ביניים כמו של אי עמידה באחד מהתנאים. אני מניח שתוך זמן קצר יינתנו פסקי דין בנושא. מה קורה למשל למי שחייב 850 אלף שקל? האם ניתן לסגור תיק אחד ולקבל הפטר על השאר? מה הדין בנוגע לפיגורים בתשלום החודשי, כאשר החייב מבקש לתקן פגם זה או אחר? בכל מקרה, ערעור יוגש לבית משפט השלום".

ממה צריך להיזהר?

אם הרשם מצא על סמך מידע שהתקבל כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים וידחה את הבקשה. חוסר תום לב, ניצול לרעה, העדפת נושים, העברת נכסים במרמה, כל אלה יביאו לסיומו של הליך ההפטר במקרה הטוב. ובמקרה הפחות טוב החייב עלול לחשוף עצמו להתקפות חדשות של עיקולים ובקשות לכינוס נכסים על זכויות שבחר להסתיר או למצוא עצמו מתמודד עם הליך של פשיטת רגל תחת פיקוחו של הנושה בעל כורחו. חייבים שבמרוצת השנים מצבם הכלכלי השתפר ללא ידיעתם של הנושים, רצוי שיפנו להליך של פשיטת רגל או הצעות הסדר.

לדברי עו"ד משה ישראל, אל משרדו מגיעים לאחרונה פניות רבות של חייבים כדי לבדוק אם הם עומדים בתנאים של מסלול הפטר: "לצערי, רובם אינם עומדים בתנאים. אחד המקרים שכן עומד בתנאים ואנחנו מגישים בשמו בקשה להליך של הפטר הוא של בחור בן 35 אשר בשנות ה- 30 לחייו פרצה בגופו מחלה קשה, דלקת פרקים פסוריאטית שיגרונית, עובר טיפולים כימיים, מתקיים מקצבה של 2,400 ₪ לחודש. הוא משלם 400 ₪ בחודש, שישית ממשכורתו, במסגרת צו חיוב בתשלומים שנפסק לו, אבל הוא לא יסיים את החוב גם אם ישלם עוד עשרות שנים בגלל הריבית. האדם הזה רוצה להתחתן עם מישהי מחו"ל ולהוליד ילדים, והפטר ייתן לו סיכוי לחיים חדשים", מסכם עו"ד ישראל.

 

שקד על הרפורמה בחדלות פירעון: "נשים דגש על שיקום החייב" – גלובס

שרת המשפטים איילת שקד

שרת המשפטים הציגה את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שתעלה לאישור ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון ■ לפי ההצעה, יהיו מסלולים פשוטים ומהירים לחייבים, שאינם מצריכים מעורבות של ביהמ"ש

מקור: שקד על הרפורמה בחדלות פירעון: "נשים דגש על שיקום החייב" – גלובס

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא אולי לא סקסי כמו חוק השקיפות, אבל הוא לא פחות חשוב. הגיע הזמן שישראל תיכנס למאה ה-21 ותתקדם עם הקידמה. עלינו לאמץ מערכת כללים אשר יקנו ודאות ויתאימו לשוק הכלכלי הנוכחי" – כך אמרה היום (ב') שרת המשפטים, איילת שקד, במסיבת עיתונאים שבה הציגה את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שתעלה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב.

שקד ציינה כי הרפורמה החדשנית באה אחרי שנים שבהן הצעת החוק הייתה תקועה, והיא "מכילה בתוכה אמירות מוסריות, ערכיות, כלכליות לצד חשיבה פרקטית".

לדבריה, "הרפורמה נוצרה מתוך הצורך ליצור שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם… הרפורמה, בין היתר, תדאג לשיקום החייב חדל הפירעון, ובכך תסייע לחברה טובה יותר ערכית וכלכלית. התפיסה היא כי פושט-רגל אינו עבריין, אלא לעתים הוא נקלע למצב-ביש – ויש לסייע בידו לחזור למוטב".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שהוביל את העבודה על החוק החדש, אמר כי אחת המטרות המרכזיות של החוק היא לאפשר שיקום של מי שנקלע לחובות – כך שכשאדם נקלע לתהליך של פשיטת-רגל, הוא יידע איך ומתי הוא יוצא ממנו.

נושא נוסף שהדגיש ליכט הוא הצדק החלוקתי של החובות. "היום, הנושים הראשונים שמקבלם את התשלומים הם הבנקים והמדינה. הרפורמה נותנת עדיפות גם לנושים הקטנים, כמו ספקים של החברה שנקלעה לחובות, ולא רק של הנושים החזקים", הסביר עו"ד ליכט. "האתגר הגדול שלקחנו על עצמנו הוא לעשות חוק פשוט שכל אחד יכול לקרוא ולהבין. לשדר ודאות לשוק ולהרגיע. המטרה היא ליצור מגרש משחקים אחד עם כללי משחק ברורים".

במסיבת העיתונאים השתתפו גם מנהל רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל), תומר מוסקוביץ, וכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן.

מנגנונים מסורבלים

השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי כלכלה תקינה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו. הסיכון שמקבל האשראי לא יצליח לשלם את מלוא חובותיו הוא סיכון ידוע מראש וחלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון.

לגישת משרד המשפטים, מנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת-הרגל הקיימים כיום מיושנים ומסורבלים ואינם משיגים את המטרה לשמה הם מיועדים. לדוגמה, מערכת ההוצאה לפועל, מערכת הכנ"ר ומערכת בתי המשפט אינן פועלות בתיאום ולעתים מבצעות עבודה כפולה. כל בקשה לפשיטת-רגל של יחידים נבחנת פעמיים – הכנ"ר ממליץ לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט צריך לעבור על ההמלצה אף הוא. הליך זה יוצר סרבול ועומס מיותר על מערכת בתי המשפט, ונדרשת, למשל, התאמה בין המערכות השונות.

בנוסף, רבים חוששים לפנות לתהליכי פשיטת-רגל וחדלות פירעון בשל השם הרע והתדמית השלילית של הליכים אלה. כמו כן, קיים חוסר ודאות עם הכניסה לתהליך – אנשים חוששים לעתים להיכנס להליך פשיטת-רגל, מכיוון שהם אינם יודעים מתי וכיצד יצאו מן ההליך. כתוצאה מכך, חייבים רבים נשארים במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת אמיתית לשלם את חובם ולהמשיך בשגרת חייהם, בעוד שחובותיהם הולכים וגדלים.

סדרי הנשייה על-פי הדין הנוכחי אינם צודקים ופעמים רבות אינם מאפשרים לנושים קטנים לקבל נתח הוגן מן העוגה. החקיקה בנושא אינה מתאימה לעידן הכלכלי המודרני. לדוגמה: החוק הנוכחי אינו נותן מענה ביחס לחברות בינלאומיות הנמצאות בתהליך חדלות פירעון.

עיקרי החוק החדש

■ עילות מבנית:

לפי הצעת החוק, מעתה בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת: חייבים יחידים בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל יגישו בקשה לפתיחה בהליך במערכת ההוצאה לפועל ויטופלו בה באופן מלא. המהלך יסייע לחלוקת עומס הטיפול בחייבים בין מערכת ההוצאה לפועל, הכונס הרשמי ובתי המשפט. בעלי חובות הגבוהים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות הכונס הרשמי ובתי משפט השלום. בנוסף, לפי הצעת החוק יקבלו חוקרי כונס הנכסים הרשמי סמכות לבצע לפי הצעת החוק, הליכים של חברות ותאגידים יישארו תחת חסות בתי המשפט המחוזיים. הצעת החוק מתיימרת בנוסף ליצור מסלולים פשוטים, מהירים ויעילים יותר, כולל מסלולים שאינם מצריכים מעורבות של בית משפט. המהלך יקל על החייבים, יפחית בירוקרטיה וישפר את השירות הניתן לאזרח.

■ דגש על שיקומו הכלכלי של החייב:

חייב יחיד חדל פירעון: הצעת החוק מבקשת לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט-רגל". התפיסה החדשה אינה מגדירה חייב כפושע, ולכן אין סיבה "להעניש" אותו. המטרה העיקרית היא לשפר את גביית החוב מהחייב, ככל שיש בידו אמצעים כלכליים, וכן לפעול לשיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר.
בהתאם להצעת החוק, חייב אשר יפתח בהליכי חדלות פירעון ידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך שעליו לעבור על מנת לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. כמו כן תבנה לחייבים תכנית כלכלית מפורטת תבנה בשלב מוקדם, ואם הם יעמדו בתכנית זו, יצאו תוך זמן מה לדרך חדשה, ללא הוצאה לפועל וללא חובות.
תאגיד שהוא חדל פירעון: הצעת החוק קובעת עמדה ערכית ולפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

■ הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים:

הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, אחת מתכליות הליכים אלה היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון.

בהצעת החוק מוצעת חלוקה צודקת של הקופה בין הנושים. הצעת החוק מבקשת לסייע לנושים הקטנים, כגון ספקים שכיום נאלצים להסתפק ב"רסיסים" מן הסכום הכללי שמתחלק בין המדינה והנושים המובטחים – שהם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים.

עוד מוצע בחוק החדש לצמצם את העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב (דיני קדימה) ובמקביל לצמצם את הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף – (אלו בעיקר בנקים). מהלך משולב זה יביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו לנושים ה"קטנים" – ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב.

■ התאמה למציאות הכלכלית המודרנית:

הצעת החוק מתכוונת לאפשר התמודדות נכונה יותר עם חברות ויחידים בכלכלה מודרנית-גלובלית. החוק, למשל, קובע מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית.

יצוין כי טיוטת החוק נכתבה בשיתוף ותיאום עם הכונס הרשמי, רשות האכיפה והגביה, הנהלת בתי המשפט ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים.

טיוטת החוק מבוססת על עבודה מקדימה של צוות שכלל את נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד דלית זמיר ונציגי כונס הנכסים הרשמי בראשות פרופ' דוד האן.

תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה החדש, אמר במסיבת העיתונאים על חוק חדלות הפרעון החדש: "החוק החדש משתלב מצוין עם תפיסת הרשות כרשות יוזמת שיורדת מהדוכן ורואה עצמה מחויבת לקדם הליכים לטובת הזוכים ולהגנת החייבים. הרשות מפעילה למעשה פיילוט של החוק החדש במסגרת הליך ההפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים. עד כה הוגשו 1,065 בקשות להפטר, ועשרות חייבים כבר נכנסו למסלול. אנו מברכים על החוק ועל האמון שניתן ברשות".

עיקרי הרפורמה

■ חייבים יחידים, בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל, יטופלו באופן מלא במערכת ההוצאה לפועל; חייבים יחידים בעלי חובות הגבוהים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות הכנ"ר ובתי משפט השלום; חברות ותאגידים בעלי חובות יהיו באחריות בית המשפט המחוזי.

■ חייב שיפתח בהליכי חדלות פירעון, יידע בשלב מוקדם מאוד מהו התהליך שעליו לעבור כדי לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו.

■ יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, וזאת לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות. התפיסה המנחה גורסת כי שיקום חברות עדיף על פירוקן.

■ חלוקה צודקת של קופת החייב בין הנושים: תצומצם העדיפות שניתנת למדינה, ובמקביל יצומצמו הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף (בעיקר בנקים) – כך ייוותר חלק גדול יותר לנושים הקטנים, בהם ספקים.

ynet רפורמת שקד: "נסייע לנושים קטנים" – כלכלה

שרת המשפטים הציגה את טיוטת חוק חדלות הפירעון שתועלה לאישור וועדת שרים לחקיקה בראשון הקרוב: "הדגש הוא על שיקום כלכלי של החייב וגם של חברות, שחברה תלך לשיקום ולא לפירוק, וכמובן לנסות ולגבות כמה שיותר חובות ותשלומים"

מקור: ynet רפורמת שקד: "נסייע לנושים קטנים" – כלכלה

הצעה לרפורמה במשטר חדלות הפירעון בישראל

מקור: Funder < לקריאת המאמר

מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא כי היחס כלפי חייבים שאינם מסוגלים לשלם בישראל נוקשה בהשוואה לעולם: הסנקציות המוטלות עליהם מחמירות, והאפשרות להיחלץ מהחוב ולהמשיך בחיים אינה נגישה. לאור זאת, המחקר מציג הצעה לרפורמה מקיפה בשוק האשראי, שתיטיב הן עם החייבים והן עם שוק האשראי כולו.

 

מזור למצוקת אלפי חייבים, מיכל שביט, דעות

התיקון לחוק ההוצאה לפועל: נכנס לתוקף מתן הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

מקור: מזור למצוקת אלפי חייבים, מיכל שביט, דעות

השבוע נכנס לתוקף תיקון חדש לחוק ההוצאה לפועל. על-פי התיקון הוכנסו לחוק הוראות המאפשרות מתן הפטר לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, והועברו הסמכויות למתן ההפטר, בתנאים הקבועים בחוק, לרשמי ההוצאה לפועל.

עבור אוכלוסייה רחבה של כ-22 אלף חייבים, מדובר בבשורה משמחת. אוכלוסייה זו תוכל לקבל הפטר מחובותיה על-פי החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שזה יבחן את מצבו הכלכלי של החייב, כמו גם את התנגדויות נושיו, אם אלה יוגשו.

מתן צו הפטר ניתן בסיומו של הליך מורכב ורגיש, המאזן בין החייב מזה לנושיו מזה. עד כה ניתן צו זה רק במסגרת תיקי פשיטת-רגל שנוהלו בבית המשפט המחוזי. במצב שנוצר, חייבים רבים נרתעו מפתיחתם של תיקי פשיטת-רגל, מהלך המצריך תשלומים עבור אגרת בית משפט והוצאות ייצוג, ותיקיהם המשיכו להתנהל בלשכות ההוצאה לפועל. חובותיהם של רבים מהחייבים הללו שהוכרזו כ"מוגבלים באמצעים" אוחדו ב"תיקי איחוד" שבהם נפסק צו תשלומים שעל החייב לעמוד בו מדי חודש.

בפועל, בתשלומים המתקבלים ברבים מתיקי האיחוד, אין כדי להביא להשבת החובות, ולעיתים אפילו לא להשיב את הפרשי הריבית הנצברים על החובות.

כעת יוכלו חייבים מוגבלים באמצעים, שהוכרזו ככאלה לפני 4 שנים לפחות, ואשר חובותיהם אינם עולים על 800 אלף שקלים בסך-הכול, והם עומדים בתשלומים במשך 3 שנים רצופות, לעתור למתן הפטר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

בכך יוקל העומס העצום על בית המשפט המחוזי, ויוסרו חסמים המונעים מאלפי חייבים נזקקים את המזור למצוקתם, בד-בבד עם הכשרתם של רשמי הוצאה לפועל שתחום מומחיותם יהיה ניהול "תיקי הפטר". מדובר במהפכה של ממש, ולא בכדי עבר התיקון לחוק בתמיכה רחבה ביותר בכנסת.

עם זאת, בצד התמיכה הרבה, בכנסת ובציבור, נשמעו גם קולות מפקפקים וחוששים. חששות אלה עלו בעיקר מצד חלק מקהל "הזוכים", אותם אלה שלטובתם פתוחים תיקי הוצאה לפועל, שהחוב בהם עלול להיות מופטר, ומפי חלק מבאי-כוחם של גופים זוכים שונים. לטענתם של אלה, הליך ההפטר הוא הליך דרסטי המוחק חובות משמעותיים ודורש שיקול דעת ואיזון עדין, אשר כל שינוי בו לטובתם של החייבים עלול לבוא על חשבונם של הזוכים.

אם כך, האמנם נכון יהיה להוציא (גם אם באופן מוגדר, מוגבל ומבוקר) הליך משמעותי זה ולהעבירו לידי רשמי ההוצאה לפועל? לטעמי, התשובה לכך חיובית. זאת, הן מפני שאין מנוס מלהפחית את העומס העצום על בתי המשפט המחוזיים, הן מפני שבמצב הקיים כיום, ישנם חייבים רבים בלא פתרון ממשי למצבם; ובעיקר, כי ביכולתה של רשות האכיפה והגבייה וביכולת רשמיה לעמוד במשימה זו.

עיון בחוק ההוצאה לפועל לאחר תיקונו יגלה כי אין בו שינוי מהותי לרעה באיזון שבין החייבים לזוכים. למעשה, המחוקק לא התערב בשיקולים העומדים לפני הפטר של חייב פושט-רגל מחובו. במצב זה, מסורת הפסיקה ארוכת השנים של בתי המשפט המחוזי והעליון תנחה ותחייב – בשינויים הנדרשים – גם את רשמי ההוצאה לפועל שידונו בתיקי ההפטר. אם נמצא חייב שאינו תם-לב או שיש לו אמצעים ונכסים לסלק חובותיו, הוא לא יזכה גם כעת להפטר; כללי המשחק נותרו כשהיו.

השינוי המהותי היחיד הוא שינוי הערכאה: שופטי בית המשפט המחוזי ימשיכו לדון בתיקים "הכבדים" והמורכבים יותר בדרך-כלל, וחלק משמעותי מעומס העבודה צפוי לעבור לטיפולם של רשמי ההוצאה לפועל. מדובר באתגר שנוטלים על עצמם מערכת ההוצאה לפועל ורשמיה. מערכת ההוצאה לפועל צריכה ויכולה לעמוד באתגר זה. הישגיה בשנים האחרונות, שאינם זוכים תמיד לתהודה ציבורית, יעידו על כך.

בשנת 2008 הוצאה מערכת ההוצאה לפועל מידיה של מערכת בתי המשפט, והוקמה רשות נפרדת וייחודית האמונה על תחום זה – רשות האכיפה והגבייה. מאז ועד עתה התייעלה המערכת בצורה מרשימה. הדבר מתבטא בעיקר בנתונים על צמצום עקבי של מספר התיקים הפתוחים בלשכות השונות, ועל עלייה, עקבית גם כן, באחוזי גביית החובות.

הישגים אלה מרשימים אף יותר אם מתחשבים בכך שהמכשיר העיקרי שהיה נתון בידי רשמי ההוצאה לפועל, צווי המאסר, בוטל כמעט כליל (למעט במקרה של חייבי מזונות), והוחלף בהליכים דרסטיים פחות. כגון, הטלת הגבלות שונות על חייבים, במקום הליך המאסר.

זאת ועוד, בשנים האחרונות הוקמו "מסלולים" שונים, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שבהם מטופלים תיקים מסוגים ייחודיים (תיקי מזונות, תיקי כינוס נכסים ותיקי "המסלול המקוצר", המיועד לגביית חובות קטנים יחסית בלא ייצוג משפטי) על-ידי רשמים המתמחים בתחומים אלה. "מסלול ההפטר" עתיד אף הוא להפוך לאחר ממסלולים אלה.

חלק ניכר מההצלחה ניתן אפוא לזקוף לזכותם של רשמי ההוצאה לפועל. מדובר בקבוצת משפטנים איכותית, צעירה ברובה, אשר מתמחה בהליכי ההוצאה לפועל השונים. הכרעה בהליכי ההוצאה לפועל עיקרה באיזון יומיומי בין זכותו של הזוכה לגבות חובו מן החייב, לבין השמירה על כבודו ועל צרכיו הבסיסיים של החייב.

שילוב זה, של ניסיון באיזון בין זכויות ובין אינטרסים של חייבים וזוכים, ושל מיומנות הנרכשת אף היא בהליכי ההוצאה לפועל, בבחינת מצבו הכלכלי ויכולת ההחזר של חייב, משותף להליכי ההוצאה לפועל ולהליכי פשיטת-הרגל.

ההכרה במקצוע המשפטי והשיפוטי הייחודי של אכיפת חיובים, התבטאה הן בהקמת מערכת האכיפה והגבייה כרשות נפרדת, והן בגיוון של הליכי ההוצאה לפועל עצמם, ואיפשרה את ייעולה של מערכת האכיפה והגבייה והרחבת סמכויותיהם של רשמיה.

משרת רשם ההוצאה לפועל היא משרה שיפוטית, והנבחר לכהן בה מחויב להיות בעל כשירות, פורמלית ומהותית, לכהן כשופט שלום. ההליכים אשר עובר מועמד לכהונת רשם הוצאה לפועל, טרם מינויו לתפקיד, דומים במהותם להליכים למינוי שופט. הם כוללים, בין השאר, קבלת חוות-דעת על המועמד, השתתפות בקורס הערכה ומיון ובחירה על-ידי ועדה סטטוטורית, הדנה בכשירותו ובהתאמתו של המועמד בהתבסס על מכלול הנתונים שלו. על יסוד החלטתה של הוועדה לבחירת רשמים, מבוצע המינוי על-ידי שר המשפטים, הבוחן פעם נוספת את כשירותו של המועמד לתפקיד.

יצוין כי בשל כשירותם הגבוהה, מרביתם של רשמי ההוצאה לפועל יתמנו בהמשך הדרך לשיפוט בבתי המשפט השונים. בימים אלה, ועל רקע הגידול הניכר בהיקפי פעילותה, נערכת רשות האכיפה והגבייה לקליטת רשמי הוצאה לפועל חדשים.

תפקיד מאתגר זה עוסק מדי יום ושעה באיזונים העדינים הנדרשים להמשך קיומה של החברה הישראלית כחברה הגונה והוגנת, וההכרחי כל-כך לקיומה של מערכת משפטית יעילה ותקינה במדינת ישראל.

■ הכותבת היא הממונה על הרשמים ברשות האכיפה והגבייה.