מזור למצוקת אלפי חייבים, מיכל שביט, דעות

התיקון לחוק ההוצאה לפועל: נכנס לתוקף מתן הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

מקור: מזור למצוקת אלפי חייבים, מיכל שביט, דעות

השבוע נכנס לתוקף תיקון חדש לחוק ההוצאה לפועל. על-פי התיקון הוכנסו לחוק הוראות המאפשרות מתן הפטר לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, והועברו הסמכויות למתן ההפטר, בתנאים הקבועים בחוק, לרשמי ההוצאה לפועל.

עבור אוכלוסייה רחבה של כ-22 אלף חייבים, מדובר בבשורה משמחת. אוכלוסייה זו תוכל לקבל הפטר מחובותיה על-פי החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שזה יבחן את מצבו הכלכלי של החייב, כמו גם את התנגדויות נושיו, אם אלה יוגשו.

מתן צו הפטר ניתן בסיומו של הליך מורכב ורגיש, המאזן בין החייב מזה לנושיו מזה. עד כה ניתן צו זה רק במסגרת תיקי פשיטת-רגל שנוהלו בבית המשפט המחוזי. במצב שנוצר, חייבים רבים נרתעו מפתיחתם של תיקי פשיטת-רגל, מהלך המצריך תשלומים עבור אגרת בית משפט והוצאות ייצוג, ותיקיהם המשיכו להתנהל בלשכות ההוצאה לפועל. חובותיהם של רבים מהחייבים הללו שהוכרזו כ"מוגבלים באמצעים" אוחדו ב"תיקי איחוד" שבהם נפסק צו תשלומים שעל החייב לעמוד בו מדי חודש.

בפועל, בתשלומים המתקבלים ברבים מתיקי האיחוד, אין כדי להביא להשבת החובות, ולעיתים אפילו לא להשיב את הפרשי הריבית הנצברים על החובות.

כעת יוכלו חייבים מוגבלים באמצעים, שהוכרזו ככאלה לפני 4 שנים לפחות, ואשר חובותיהם אינם עולים על 800 אלף שקלים בסך-הכול, והם עומדים בתשלומים במשך 3 שנים רצופות, לעתור למתן הפטר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

בכך יוקל העומס העצום על בית המשפט המחוזי, ויוסרו חסמים המונעים מאלפי חייבים נזקקים את המזור למצוקתם, בד-בבד עם הכשרתם של רשמי הוצאה לפועל שתחום מומחיותם יהיה ניהול "תיקי הפטר". מדובר במהפכה של ממש, ולא בכדי עבר התיקון לחוק בתמיכה רחבה ביותר בכנסת.

עם זאת, בצד התמיכה הרבה, בכנסת ובציבור, נשמעו גם קולות מפקפקים וחוששים. חששות אלה עלו בעיקר מצד חלק מקהל "הזוכים", אותם אלה שלטובתם פתוחים תיקי הוצאה לפועל, שהחוב בהם עלול להיות מופטר, ומפי חלק מבאי-כוחם של גופים זוכים שונים. לטענתם של אלה, הליך ההפטר הוא הליך דרסטי המוחק חובות משמעותיים ודורש שיקול דעת ואיזון עדין, אשר כל שינוי בו לטובתם של החייבים עלול לבוא על חשבונם של הזוכים.

אם כך, האמנם נכון יהיה להוציא (גם אם באופן מוגדר, מוגבל ומבוקר) הליך משמעותי זה ולהעבירו לידי רשמי ההוצאה לפועל? לטעמי, התשובה לכך חיובית. זאת, הן מפני שאין מנוס מלהפחית את העומס העצום על בתי המשפט המחוזיים, הן מפני שבמצב הקיים כיום, ישנם חייבים רבים בלא פתרון ממשי למצבם; ובעיקר, כי ביכולתה של רשות האכיפה והגבייה וביכולת רשמיה לעמוד במשימה זו.

עיון בחוק ההוצאה לפועל לאחר תיקונו יגלה כי אין בו שינוי מהותי לרעה באיזון שבין החייבים לזוכים. למעשה, המחוקק לא התערב בשיקולים העומדים לפני הפטר של חייב פושט-רגל מחובו. במצב זה, מסורת הפסיקה ארוכת השנים של בתי המשפט המחוזי והעליון תנחה ותחייב – בשינויים הנדרשים – גם את רשמי ההוצאה לפועל שידונו בתיקי ההפטר. אם נמצא חייב שאינו תם-לב או שיש לו אמצעים ונכסים לסלק חובותיו, הוא לא יזכה גם כעת להפטר; כללי המשחק נותרו כשהיו.

השינוי המהותי היחיד הוא שינוי הערכאה: שופטי בית המשפט המחוזי ימשיכו לדון בתיקים "הכבדים" והמורכבים יותר בדרך-כלל, וחלק משמעותי מעומס העבודה צפוי לעבור לטיפולם של רשמי ההוצאה לפועל. מדובר באתגר שנוטלים על עצמם מערכת ההוצאה לפועל ורשמיה. מערכת ההוצאה לפועל צריכה ויכולה לעמוד באתגר זה. הישגיה בשנים האחרונות, שאינם זוכים תמיד לתהודה ציבורית, יעידו על כך.

בשנת 2008 הוצאה מערכת ההוצאה לפועל מידיה של מערכת בתי המשפט, והוקמה רשות נפרדת וייחודית האמונה על תחום זה – רשות האכיפה והגבייה. מאז ועד עתה התייעלה המערכת בצורה מרשימה. הדבר מתבטא בעיקר בנתונים על צמצום עקבי של מספר התיקים הפתוחים בלשכות השונות, ועל עלייה, עקבית גם כן, באחוזי גביית החובות.

הישגים אלה מרשימים אף יותר אם מתחשבים בכך שהמכשיר העיקרי שהיה נתון בידי רשמי ההוצאה לפועל, צווי המאסר, בוטל כמעט כליל (למעט במקרה של חייבי מזונות), והוחלף בהליכים דרסטיים פחות. כגון, הטלת הגבלות שונות על חייבים, במקום הליך המאסר.

זאת ועוד, בשנים האחרונות הוקמו "מסלולים" שונים, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שבהם מטופלים תיקים מסוגים ייחודיים (תיקי מזונות, תיקי כינוס נכסים ותיקי "המסלול המקוצר", המיועד לגביית חובות קטנים יחסית בלא ייצוג משפטי) על-ידי רשמים המתמחים בתחומים אלה. "מסלול ההפטר" עתיד אף הוא להפוך לאחר ממסלולים אלה.

חלק ניכר מההצלחה ניתן אפוא לזקוף לזכותם של רשמי ההוצאה לפועל. מדובר בקבוצת משפטנים איכותית, צעירה ברובה, אשר מתמחה בהליכי ההוצאה לפועל השונים. הכרעה בהליכי ההוצאה לפועל עיקרה באיזון יומיומי בין זכותו של הזוכה לגבות חובו מן החייב, לבין השמירה על כבודו ועל צרכיו הבסיסיים של החייב.

שילוב זה, של ניסיון באיזון בין זכויות ובין אינטרסים של חייבים וזוכים, ושל מיומנות הנרכשת אף היא בהליכי ההוצאה לפועל, בבחינת מצבו הכלכלי ויכולת ההחזר של חייב, משותף להליכי ההוצאה לפועל ולהליכי פשיטת-הרגל.

ההכרה במקצוע המשפטי והשיפוטי הייחודי של אכיפת חיובים, התבטאה הן בהקמת מערכת האכיפה והגבייה כרשות נפרדת, והן בגיוון של הליכי ההוצאה לפועל עצמם, ואיפשרה את ייעולה של מערכת האכיפה והגבייה והרחבת סמכויותיהם של רשמיה.

משרת רשם ההוצאה לפועל היא משרה שיפוטית, והנבחר לכהן בה מחויב להיות בעל כשירות, פורמלית ומהותית, לכהן כשופט שלום. ההליכים אשר עובר מועמד לכהונת רשם הוצאה לפועל, טרם מינויו לתפקיד, דומים במהותם להליכים למינוי שופט. הם כוללים, בין השאר, קבלת חוות-דעת על המועמד, השתתפות בקורס הערכה ומיון ובחירה על-ידי ועדה סטטוטורית, הדנה בכשירותו ובהתאמתו של המועמד בהתבסס על מכלול הנתונים שלו. על יסוד החלטתה של הוועדה לבחירת רשמים, מבוצע המינוי על-ידי שר המשפטים, הבוחן פעם נוספת את כשירותו של המועמד לתפקיד.

יצוין כי בשל כשירותם הגבוהה, מרביתם של רשמי ההוצאה לפועל יתמנו בהמשך הדרך לשיפוט בבתי המשפט השונים. בימים אלה, ועל רקע הגידול הניכר בהיקפי פעילותה, נערכת רשות האכיפה והגבייה לקליטת רשמי הוצאה לפועל חדשים.

תפקיד מאתגר זה עוסק מדי יום ושעה באיזונים העדינים הנדרשים להמשך קיומה של החברה הישראלית כחברה הגונה והוגנת, וההכרחי כל-כך לקיומה של מערכת משפטית יעילה ותקינה במדינת ישראל.

■ הכותבת היא הממונה על הרשמים ברשות האכיפה והגבייה.

אושר חוק המוחק את חוב ההוצאה לפועל של חייבים מוגבלים באמצעים

שרת המשפטים איילת שקד שקידמה את החוק: "כ-22 אלף איש, החיים תחת צל כבד של חובות מרובים וריביות עתק יוכלו לנשום לרווחה" – בארץ כלכליסט

מקור: אושר חוק המוחק את חוב ההוצאה לפועל של חייבים מוגבלים באמצעים

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק השמיטה" המוחק את חוב ההוצאה לפועל של חייבים מוגבלים באמצעים – בעלי חוב שאין סיכוי שיחזירו את חובותיהם לנושים. החוק יחול על יותר מ-20 אלף חייבים.

גלגול החוק החל בממשלה הקודמת, ומאז השבעת הממשלה החדשה קידמה אותו שרת המשפטים איילת שקד. להצעה הצטרפה הצעת חוק פרטית של ח"כ מרב מיכאלי שעליה חתמו 31 חברי כנסת. החוק הסופי מבוסס בעיקרו על ההצעה הממשלתית שהציבה יותר תנאים למימוש מחיקת החובות ("ההפטר").

לפי החוק, ההפטר יחול בשלוש השנים הקרובות על מי שמוגדר כחייב מוגבל באמצעים בארבע השנים האחרונות, שחובו הכולל נמוך מ-800 אלף שקל, אינו חייב לנושה יחיד יותר מ-400 אלף שקל, ובשלוש השנים האחרונות עמד בצו התשלומים שנקבע לו.

תוצאת ההפטר זהה לזו של פשיטת רגל, אלא שבעלי חוב רבים, ובעיקר החלשים שבהם, נמנעים מההליך מסיבות שונות. במקום זאת, נערכת להם בדיקת יכולות ונקבע להם צו תשלומים חודשי נמוך, שעשוי שלא להחזיר אפילו את הריבית החודשית – מה שהופך אותם לחדלי פירעון בפועל. בנוסף, הם גם מוגבלים בפעולות שונות כמו הקמת עסק, הפעלת חשבון בנק ויציאה מהארץ. לפי הערכות שסיפק משרד המשפטים בעבר, החוב הממוצע של מי שזכאי להפטר הוא 250 אלף שקל.
עבור ההוצאה לפועל מדובר במבצע שיימשך שלוש שנים ולצורכו הוקצה תקציב לגיוס כוח אדם. כמו כן נקבע שרשות האכיפה ורשות המסים יצליבו מידע כדי לאתר ניסיונות להונות את ההוצאה לפועל ולמחוק חובות למרות שהחייב מחזיק בנכסים. על פי החוק, מי שייתפס ברמאות גם באיחור – חובו לא יימחק.

החוק ייכנס לתוקף ימים ספורים לפני סופה של השנה העברית הנוכחית שהיא שנת שמיטה. "כ-22 אלף איש, החיים תחת צל כבד של חובות מרובים וריביות עתק יוכלו לנשום לרווחה", מסרה שקד. "זהו שינוי מבורך בחברה ובכלכלה הישראלית".
מיכאלי אמרה כי "זהו תיקון של עוול גדול. ההפטר ייתן חיים חדשים לעשרות אלפי נשים וגברים שכלואים במערכת שמלכתחילה לא היו צריכים להיות בה. זהו עוד צעד בדרך לצאת ממעגל העוני, זכות שאמורה להיות זכות יסוד. הצעד הבא הוא לטפל בריביות המטורפות בהוצאה לפועל״.

 

מדור בנקים: שמיטת חובות ומשמעותה | ישראל היום

עו"ד גלעד נרקיס המתמחה בתחום הבנקאות דן בהשלכות התוכנית למחיקת חובות בשנת שמיטהכלכלה

מקור: מדור בנקים: שמיטת חובות ומשמעותה | ישראל היום

כידוע אנו לקראת סופה של שנת שמיטה, אשר הסממן הנפוץ ביותר שלה הוא איסור גידול פירות וירקות על אדמת ארץ ישראל, אך לאחרונה אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שתאפשר שמיטת חובות לחייבים בהוצאה לפועל.

תכלית החוק המוצע

כידוע בדיני פשיטת רגל קיימת אפשרות לחייב להגיע למצב בו הוא מקבל הפטר מחובותיו, ועל ידי כך ביכולתו לשקם את חייו להחזיר את מהלך חייו למסלול תקין. לעומת זאת, הליך הפטר אינו קיים במסגרת דיני ההוצאה לפועל, וזאת תחת הנחת הבסיס של מערכת ההוצאה לפועל כי החייב יכול לשלם את חובותיו ועל כן אין כל סיבה לפתור אותו מתשלום חובותיו. למעשה תכלית מערכת ההוצאה לפועל הינה סיוע לנושים לגבות את חובם, תוך שמירה על זכויות החייב.

אך ידוע כי לא כל החייבים יכולים לכסות את חובם תוך פרק הזמן המקסימאלי הקובע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים- תלוי בגובה החוב), במקרה כזה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על החייב "כמוגבל אמצעים" ולקבוע לו  לאחר חקירת יכולת צו תשלומים שהסכום המינימאלי לתשלום עומד על סך של 150 ₪ בחודש. מתוך כוונה ברורה כי חובות צריך להחזיר, הצו מאפשר לחייב להחזיר את חובו בסכומים בהם יוכל לעמוד, ולכן ההכרזה על "מוגבל אמצעים" אמורה להיות זמנית ועד פירעון מלא של החוב בהתאם לצו התשלומים. אולם, בפועל מוכרזים "חייבים מוגבלי אמצעים" גם חייבים אשר ברור לכל כי אין באפשרותם להחזיר את חובותיהם גם על פי צו התשלומים, ולמעשה הם חדלי פירעון. חייבים אלו, נשארים "חסרי אמצעים" תקופת זמן ממושכת, במהלכה מוטלות עליהם מגבלות רבות, והדבר מאריך ומקשה עד מאוד את שיקום חייהם והבראתם הכלכלית.

הטיפול באותם חדלי פירעון אמור להתבצע על ידי דיני ההוצאה לפועל, אולם הדרך הנכונה יותר הינה להתחיל הליך של פשיטת רגל בשל חדלות הפירעון. אך מעטים פונים להליך פשיטת רגל, הואיל והוא הליך ארוך ומסורבל אשר מחייב ייצוג משפטי יקר ולא מעט בירוקרטיה וסחבת.

עם זאת, לא רק החייבים נפגעים, שהרי גם הנושים נפגעים, כיוון שלעולם לא יצליחו לגבות את חובם, וגם על מערכת ההוצאה לפועל מוטל עול כבד בניהול עשרות אלפי תיקים אשר אינם צפויים להיסגר. המדינה בכללותה מפסידה אדם שיכול להשתקם ולהתנהל כאחד האדם. על פי המידע במערכת ההוצאה לפועל ישנם עשרות אלפי אנשים אשר לו היו פונים להליך פשיטת רגל היו זוכים להפטר ומתחילים בשיקום חייהם.

לכן, קובעת הצעת החוק, מסלול של הפטר גם לחייבים אשר לא פנו להליך פשיטת רגל, והם עומדים בתנאים הקבועים בהצעת החוק.

תנאי הסף להגשת בקשה להפטר על פי הצעת החוק

החוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לתת צו הפטר לחייבים שעומדים בחמשת תנאי הסף הבאים:

1)         הימצאות החייב במעמד של חייב מוגבל באמצעים במשך חמש השנים האחרונות.

2)         סך חובותיו בהוצאה לפועל אינו עולה על 400,000 ₪.

3)         לחייב אין נכסים הניתנים למימוש למעט משכורת.

4)         התשלום החודשי שנקבע בצו התשלומים שניתן לחייב לא יאפשר פירעון של עשרה אחוז מהקרן לפחות, וזאת תוך שלוש שנים.

5)         החייב עומד ככל, בצו התשלומים שנקבע לו. – במסגרת תנאי זה, יכול רשם ההוצאה לפועל לאפשר הפטר גם אם החייב אינו עומד בתנאי זה, וזאת אם שוכנע כי חלה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי או בשל נסיבות חריגות.

על מנת להגן על הנושים, מוצע בהצעת החוק לקבוע סייגים להענקת צו הפטר לחייב אם שוכנע רשם ההוצל"פ שמתקיים אחד מאלה:

1)         קיימות נסיבות המסייגות הענקת הפטר לפי סעיפים 63 או 70 לפש"ר (לדוגמא חוסר תום לב בניהול ההליך, או קבלה התחייבויות חדשות לאחר ההכרזה על פושט רגל וכדומה).

2)         החייב ביצע פעולות שהיו ניתנות לביטול לפי סעיפים 96 ו98 לפש"ר.

3)         מתן ההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית באחד או יותר מנושי החייב, וזאת בהתחשב באחד מאלה:

א.         גובה החוב של כל אחד מנושי החייב.

ב.         גובה התשלום החודשי לכל אחד מנושי החייב.

ג.          מצבו הכלכלי של כל אחד מנושי החייב.

חייב אשר עמד בכל תנאי הסף והסייגים אינם חלים על מצבו, יקבל צו הפטר, אשר יפטור אותו מכל חוב קיים או עתידי, ודאי או מותנה, אשר חל עליו במועד בקשת צו ההפטר, למעט חובות שצו הפטר שהוצאה בשפיטת רגל לא היה פוטר מהם על פי סעיף 69 לפש"ר.

פרסום, הודעה לנושים והתנגדויות

מערכת ההוצאה לפועל, מחויבת לפרסם באתר הרשות, וכן בשני עיתונים יומיים, על פתיחת הליך ההפטר, וכן תשלח הודעה לנושיו של החייב על פתיחת ההליך, וזאת תוך כוונה שנושה אשר רואה עצמו נפגע מהענקת הצו, יוכל להגיש את ההתנגדות שלו לרשם ההוצאה לפועל תוך שלושה חודשים ממועד פרסום תחילת ההליך או ממועד קבלת ההודעה על כך מרשם ההוצאה לפועל.

לסיכום

הצעת חוק זו במידה ותעבור היא הליך אשר יכול לאפשר לעשרות אלפי חייבים להתחיל בשיקום חייהם ולשקם עצמם מבחינה כלכלית. קיימת עבודת מטה נרחבת לביצוע רפורמה בכלל הליך גביית החובות במדינת ישראל, אך  מטבע הדברים הליך זה עתיד לקחת זמן רב. לכן, הצעת החוק הזו מוגשת "כהוראת שעה" אשר באה מתוך כוונה להקל בטווח הזמן המיידי את אפשרות מתן ההפטר בהוצאה לפועל ולאפשר לאנשים להחזיר את חייהם למוטב ללא נושים וחובות. בחוק המוצע, לשכת ההוצאה לפועל אמורה לבצע בדיקה אחת לשנה ברישומיהם ולעדכן את החייבים שעומדים בתנאי הסף לקבל צו ההפטר, אך מומלץ לא להמתין לבדיקת לשכת ההוצל"פ, ולפנות בעצמכם להתנעת ההליך או להסתייע בייעוץ משפטי לצורך כך.

"מבצע שמיטה" הפטר לחייב מוגבל באמצעים

עמוד זה עודכן [ינואר 2017]:

חוק זה נכנס לתוקף ביום 6/9/2015 – הוראות החוק יעמדו בתוקפן עד 3 שנים – הוראת שעה.

למידע עדכני עברו לעמוד הבא:

מחיקת חובות בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים

מדובר בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת שעיקרה מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים אשר תיקו מתנהל בהוצאה לפועל.

מטרת התיקון היא להסמיך את רשמי ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, בהוראת שעה לשלוש שנים, לתת הפטר ל"חייבים מוגבלים באמצעים" שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים.

ראוי להדגיש, כמוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק, כי המדובר בקביעת אפשרות להפטר חייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל. וזאת בדומה למנגנון הקיים למתן צו הפטר לחייב בפשיטת רגל.

הרשמים יוסמכו לפטור מחובותיהם אנשים המוגדרים כחייבים מוגבלים באמצעים משך חמש שנים לפחות, המנסים לשלם את חובותיהם משך מספר שנים ללא הצלחה ועומדים בתשלומים הסדירים לנושים כפי שהוטלו עליהם בצו התשלומים. למרות עמידתם בצו התשלומים, אין סיכוי ממשי שיחזירו את חובם במלואו או בחלקו, לכן התועלת לנושים מהמשך ההליכים נמוכה.

בתזכיר החוק מוצעים תנאי סף, חייבים העומדים בתנאים במלואם יזכו להפטר מחובותיהם ללא צורך בפנייה להליך של פשיטת רגל כפי שמקובל כיום, ואלו הם התנאים:

 

1. החייב הינו חייב מוגבל באמצעים במשך חמש ארבע שנים לפחות.

דרישת הסף המופיעה בהצעת החוק קובעת הימצאות של החייב במעמד של חייב מוגבל באמצעים במשך חמש ארבע השנים האחרונות. מאחר ומדובר כעת בהוראת שעה לתקופה של 3 שנים, ובהנחה והחוק יכנס לתוקפו בשנת המשפט הקרובה, חייב שאינו הוכרז כחייב מוגבל באמצעים עד ליום 6/9/2014 כלל סיכויו פחותים לא יוכל להיכנס להליך זה !, אולם חייב שהוכרז מעל שנה בטרם המועד הנ"ל סיכויו עולים בהנחה ועומד בשאר הדרישות.

לדוגמא: חייב שהוכרז בחודש מרץ 2014 ובהנחה והחוק יעבור בכנסת בעוד כחצי שנה, עדיין יוכל לזכות בהפטר מכיוון שישלים תקופה של חמש ארבע שנים בטרם תסתיים הוראת השעה.

2. חובו בהוצאה לפועל נמוך מ-400,000 800,000 ₪.

תנאי זה צפוי להשתנות וסכום החוב הכולל הניתן לקבל עבורו הפטר יעמוד עומד על חוב הנמוך מ-800,000 ש"ח. אולם נתון זה טרם פורסם.

3. החייב עומד בתשלום החוב השוטף והוא אינו צפוי לפרוע 10% מחובו בשלוש השנים הקרובות.

לצורך חישוב עמידה בתנאי זה יצרנו עבורכם קובץ אקסל ובו ניתן לבדוק בקלות את מצבכם.

עליכם לדעת שני נתונים לצורך בדיקה זו:

א. סכום חוב כולל בהוצאה לפועל

ב. מהו גובה צו התשלומים שנקבע עבורכם

היכנסו לקישור הבא, הזינו את הנתונים במקומות המסומנים ובדקו אם עברתם את תנאי סף זה.

כניסה למחשבון

לסיכום, מטרת התיקון היא להשוות את האפשרות לקבלת הפטר בין חייב מוגבל באמצעים לבין חייב בפשיטת רגל. תיקון זה מבטא את הרציונאל המובע בהצעת החוק ולפיו: "מוצע לתקן את המצב הנהוג כיום, ולאפשר הזדמנות שווה לשני סוגי החייבים שצוינו לעיל, וזאת מתוך סולידריות חברתית כדי שתינתן להם ההזדמנות לחזור למעגל חיים תקין ומכובד".

מבצע שמיטה – תזכיר חוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים)

להורדת תזכיר החוק