מדינה בכינוס: עלייה דרמטית של 20% בבקשות לפשיטת-רגל – גלובס

מדוח הכנ"ר עולה כי ב-2014 הוגשו כ-14.5 אלף בקשות חדשות להליכי פשיטת-רגל – לעומת כ-12 אלף ב-2013 ופי 3 מהכמות ב-2009 ■ בנוסף נרשמה עלייה של 7.5% בבקשות פירוק של חברות ביחס ל-2013

מקור: מדינה בכינוס: עלייה דרמטית של 20% בבקשות לפשיטת-רגל – גלובס

הסגת גבול בחסות החוק: "אנחנו הכנ"ר ולנו מותר"

הכנ"ר ייאלץ לשכנע את בית המשפט שחוקריו לא חרגו מסמכותם ולא פגעו בזכויות חייב כאשר דרשו להיכנס לביתו של פושט רגל ללא תיאום מראש. הכנ"ר בתגובה שהוגשה לבית המשפט: "הצוות רשאי ליטול את נכסי החייב מאחר והנאמן רשאי לעשות בהם כשלו" – משפט, בארץ כלכליסט

מקור: הסגת גבול בחסות החוק: "אנחנו הכנ"ר ולנו מותר"

פושט הרגל יצחק בריל תוקף, באמצעות עורך דין שהועסק בעברו באגף הכנ"ר, את הנהלים של מחלקת החקירות בכנ"ר וטוען שאלה חורגים מסמכותם ופוגעים בבוטות בזכויות החייבים. מנגד, מטעמו של הכנ"ר פרופ' דוד האן הוגשו תגובות המגנות על התנהלות חוקריו ונטען שפעלו כחוק.

מאחר שהחוק בעניין אינו ברור לחלוטין וחלק מהנהלים עוגנו בפסיקה בלבד, תכריע השופטת עירית וינברג־נוטוביץ בעניין. בין היתר טוען החייב שחוקרי הכנ"ר הגיעו לביתו כשלא היה בו וניסו לפתוח את התריסים מבחוץ כדי להציץ פנימה, חיטטו במחסן פתוח בחצר וכך הסיגו גבול והפחידו את רעייתו. לטענתו, על בית המשפט לקבוע שכל המעשים הללו בלתי חוקיים, שכן נציגי הכנ"ר לא היו מצוידים בצו חיפוש מבית המשפט.

"נוהג לקחת הלוואות מבנות זוג ולהיעלם"

בריל, שעוסק ביזמות נדל"ן, נקלע לפשיטת רגל במאי 2010, ושנה וחצי לאחר מכן הגיש המנהל המיוחד עו"ד רונן בצלאל דו"ח שבו נטען שחובותיו של בריל מסתכמים ב־1.2 מיליון שקל ושהוא "נוהג לקחת הלוואות מבנות זוגו ומלקוחותיו, ולהיעלם".

 

עוד נטען שהתנהלו תביעות נגדו בטענה שמכר קרקעות חקלאיות במצג שלפיו בתוך חודשים בודדים יקבלו היתרי בנייה לתחנות דלק. בריל הוכרז כפושט רגל בסוף 2011 והתיק המשיך להתנהל נגדו לאחר שהצטרף נאמן נוסף, עו"ד שי ישינובסקי. בחודשים האחרונים הוגשו נגדו כמה תביעות חדשות העוסקות בטענות להונאה חמורה של רוכשי דירות.

 

עו"ד אורי חורש, המייצג את בריל, טען בבקשה שהגיש כי כיוצא הכנ"ר שבא מתוך המערכת "האמין עד לא מזמן בהגינות ובשיקול הדעת" של מחלקת הכנ"ר וכי הוא אף מכיר היטב את החוקרים שהבקשה עוסקת בהם. לפי הנטען, עו"ד חורש מכיר את נוהל הכנ"ר לערוך ביקורי פתע בבתיהם של חייבים, אלא שהביקורים כפופים להסכמת החייב לפתוח את דלת ביתו בפניהם, ואם תנאים אלה לא מתקיימים חוקרי הכנ"ר אינם רשאים לפעול באופן חד־צדדי כפי שעשו.

 

לטענת החייב, הנאמן הגיע לביתו במפתיע, מלווה בשתי חוקרות כנ"ר. אלה נכנסו לחצר והחלו לצלצל ללא הפסק בפעמון הכניסה, כשאחת מהן מנסה להציץ דרך התריסים לתוך הבית. בהמשך הצטרפו לשלושה שני גברים.

 

"פשיטת רגל מוסרית של הכנ"ר"

לפי הנטען, רעיית החייב שהתה בבית ועמה תינוקת בת כמה חודשים. היא סירבה לפתוח את הדלת וביקשה מהנוכחים לעזוב, אך "מסיגי הגבול" סירבו ללכת והחלו לצעוק עליה שתפתח להם. סייר של אבטחת היישוב הוזמן לבית כדי לבקש מנציגי הכנ"ר לעזוב, ואז נטען שנערכה שיחת טלפון בין הנאמן לחייב שבה נאמר לו שאם לא יגיע מיד לבית הוא ייעצר. לפי הנטען, רעיית החייב אף גילתה בשלב מסוים שכל התריסים בקומה התחתונה היו פתוחים לרווחה.

 

לטענת עו"ד חורש, בתשובה לשאלה אם יש לחוקרים צו חיפוש, נאמר לו: "אנחנו הכנ"ר – מותר לנו". ואולם, הוא התעקש שהדבר אינו מתיר להם לפרוץ לבית מגורים ללא צו מבית משפט.

 

לדבריו, החוקרים השיבו שבהליכי פשיטת רגל ממילא כל נכסי החייב מוקנים לנאמן. לטענת חורש, הוראה זו אינה נותנת לנאמן זכות לפרוץ לבית מגורים ללא צו, מדובר ב"פשיטת רגל מוסרית וערכית של הכנ"ר", ואין זה סוד שבעלי תפקיד והכנ"ר "נהנים מקרדיט כמעט בלתי מוגבל מבית המשפט", שרואה בהם זרועו הארוכה, ולמעשה משתמשים לרעה בכוחם.

 

 "מהומה רבה על לא מאומה"

הנאמנים והכנ"ר הגישו לבית המשפט תגובה משותפת שבה הם טוענים שתיאורי החייב הם "מהומה רבה על לא מאומה", שכן הפעולות בוצעו בסמכות מלאה, במידתיות ובהתאם לכללים ושיקול הדעת של צוות החקירה והנאמנים. את תיאור הדברים של החייב מגדירים המשיבים כ"מגמתי ומופרך", ונטען שנוהל ביקורי הבית מקובל מימים ימימה, בעיקר בתיקים שבהם מתעוררות תהיות בנוגע לאורח חיי החייב, נכסיו ועסקיו, ושמדובר בחייב חמקמק המנסה להתל בצוות החקירה ומציג עצמו כמי שמשתכר 10,000 שקל לחודש ונתמך כלכלית באמו בת ה־83.

לפי הנטען בתגובת הנאמן והכנ"ר, צוות החקירה אכן הגיע למקום, ומששער הכניסה לחצר היה פתוח, הם נכנסו ודפקו על הדלת דקות ארוכות ולא נענו ואף התקשרו עשרות פעמים לבית החייב ולטלפונים הניידים שלו ושל רעייתו, ולא נענו, אף שרכבה של האשה חנה בחצר ומהבית נשמע בכי תינוק.

עוד נטען שנערכה שיחה עם עו"ד חורש כדי לקבל באמצעותו הסכמה מרעיית החייב להיכנס לבית ולעמוד על רמת החיים המאפיינת אותו, אלא שהרעיה הזעיקה את אבטחת היישוב. בשלב זה נערכה שיחת טלפון עם החייב, וזה הודיע שיגיע לביתו בתשע בערב וגם הסכים שהצוות יישאר בחצר עד שובו. במהלך הביקור וההמתנה ערך הצוות סיבוב בחצר הבית, הכוללת חניה, מוסך פתוח ויחידת אחסון פתוחה.

 

הכנ"ר מפנה להוראה המאפשרת לו לערוך חקירה מקיפה בעניינו של חייב, וטוען שמכוח אותו סעיף מותר לו להגיע לביתו ללא התראה ותיאום. עוד נטען שמכוח הסעיף שלפיו בפשיטת רגל מוקנים נכסי החייב לנאמן הרי שמותר להגיע לנכס, ולכאורה לאחר שהחייב סירב להגיע מיידית למקום לפי דרישת צוות החקירה "יכול היה הצוות ליטול את נכסי החייב מביתו ומחצרו באשר נכסים אלה למעשה מוקנים לנאמן, הרשאי לעשות בהם כבשלו".

 

בתגובה נוספת שהגיש הכנ"ר נטען שלאחר שהחוקרים שמעו בכי תינוק מתוך הבית הם הבינו שאכן יש שם מישהו שייתכן לא שמע את דפיקותיהם, ולכן "הם איתרו חלון שבו שלבי התריס היו פתוחים למחצה, החלו לקרוא לאשת החייב שתפתח את הדלת והזדהו כחוקרים מטעם הכונס הרשמי".

 

עוד נטען שלא יכול להיות מדובר בעבירה של הסגת גבול מפני שעבירה כזו דורשת הוכחה של כוונה לבצע פשע או גניבה. "אין בחוק העונשין התפרצות סתם למקום מגורים. רק התפרצות בכוונת גניבה או פשע מצמיחה עבירת התפרצות", טוען הכנ"ר.

 

 "חצי חיוך מלא סיפוק עצמי" של החוקרות

בינתיים, ובטרם הכריעה השופטת וינברג־נוטוביץ בשאלת ביקור הבית, הגיש פרקליטו של החייב בקשות דחופות נוספות שבהן הוא מעלה טענה שנציגי הכנ"ר מנסים למנוע מנחקרים להגיע לחקירות במשרדיו בליווי עורכי דין, אף שלפי הנטען זו זכותם וכך אף נקבע בפסיקה. לפי הנטען, הכנ"ר זימן את גיסו של החייב לחקירה וזה הגיע עם עו"ד חורש. אלא שאז ביקשו החוקרות לחקור אותו ללא נוכחותו של עו"ד חורש, ואז אף הודיעו לו "בחצי חיוך שכולו סיפוק עצמי שאם יעמוד בסירובו להיחקר ללא עורך דין, החקירה תיערך בירושלים". תחילה נטען שעו"ד חורש לא ירד לסוף דעתן והשיב שיגיע גם לירושלים, אך אז ענתה החוקרת שלא יוכל להגיע לירושלים, משום שהחקירה תיערך במחלקת הונאה במשטרה. חורש טוען שזו גישה "מדאיגה החושפת תמונה עגומה של ריקבון וחוסר תום לב בהתנהלות של מחלקה במוסד ממשלתי".