במקום פשיטת רגל: הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים – עורכי דין וייעוץ משפטי אונליין – פרקליטים

הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

את ההליך שנכנס לתוקפו השבוע, מאפשרת המדינה בשלוש השנים הקרובות והוא אמור להיות עדיף על פשיטת רגל. מי זכאי להפטר וכיצד מגישים בקשה?

מקור: במקום פשיטת רגל: הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים – עורכי דין וייעוץ משפטי אונליין – פרקליטים

ב-6 בספטמבר 2015 נכנסה לתוקף הוראת השעה לתת הפטר (פטור) ל"חייבים מוגבלים באמצעים", שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להביא תועלת משמעותית לנושים. הוראת השעה, שהתקבלה ברוח שנת השמיטה, תקפה לשלוש שנים ממועד כניסתה לתוקף (עד ה-05 בספטמבר 2018). ההוראה נועדה לסייע לכ-22 אלף חייבים שמטופלים כיום במערכת ההוצאה לפועל, ואשר הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים לפני למעלה מארבע שנים, לקבל הפטר מחובותיהם, לאפשר להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

"מדובר בחייבים, מחוסרי נכסים, שהסתבכו בחובות בתום לב, שעומדים  בתשלומים שהושתו עליהם על ידי צו חיוב, אך גם עמידתם בו לא תביא לשיקומם. זאת, משום שהתשלומים נושאים ריבית, והם כל הזמן עולים, בשעה שמדובר לרוב בעשרות שנות תשלומים", מסביר עו"ד משה ישראל, ממשרד משה ישראל ושות', המתמחה בהוצאה לפועל, מחיקת חובות ופשיטת רגל,  לדבריו, בנוסף, בתקופת צו החיוב בתשלומים, נאלצים החייבים לשאת בהגבלות שונות, בדומה לפשיטת רגל – בעבודה, בניהול חשבון בבנק, באפשרות להשתמש בכרטיסי אשראי ועוד, שאינן מאפשרות להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה.

מחיקת חובות בהוצאה לפועל – עו"ד משה ישראל

במה עדיף הפטר במערכת ההוצאה לפועל על הליך פשיטת רגל?

עו"ד ישראל: "הפטר במסגרת הוצאה לפועל קצר משמעותית מהליך פשיטת רגל, תוך 45 ימים ממועד הגשת הבקשה יקבע רשם ההוצאה לפועל האם יפתח לחייב תיק במסלול הפטר או שבקשתו תידחה, 30 ימים לאחר מכן תפורסם הודעה ברשומות ובעיתון יומי וכן תישלח הודעה לנושים, התנגדות להפטר ניתן להגיש עד שלושה חודשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר, לאחר מכן יקבע דיון במעמד הצדדים שלאחריו תינתן החלטה סופית על מתן או אי מתן הפטר. הליך פשיטת הרגל לאחר הרפורמה החדשה של פרופ' דוד האן התקצר אף הוא משמעותית, לנושים חצי שנה מיום מתן צו הכינוס להגיש תביעות חוב, אשר יבדקו ע"י הנאמן עד 18 חודשים מאותו מועד, בדיון שיקבע להכרזת פשיטת הרגל יציג הכונס הרשמי לביהמ"ש תכנית פירעון ובמסגרתה יינתן לחייב הפטר מותנה, עמידה בתכנית הפירעון תעניק לחייב הפטר מחובותיו. יתרון נוסף, מסלול הפטר בהוצאה לפועל זול יותר; בפשיטת רגל יש כונס נכסים, יש נאמן/מנהל מיוחד, שכל אחד מהם גובה סכומים נכבדים, בהוצאה לפועל אין צורך בתשלום אגרה, הוצאות הפרסום ממומנות ע"י רשות האכיפה והגבייה ואין בעלי תפקיד שצריכים לקבל שכר. יתרון נוסף וחשוב, בעקבות ההליך אין רישום של פושט רגל של האדם שזכה להפטר (בניגוד להליך של פשיטת רגל), בסופו שמו גם יימחק ממרשם החייבים המוגבלים המתנהל בהוצאה לפועל. ההליך מאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, דף נקי מחובות".

מי זכאי להליך של הפטר?

"חייב שהוכרז מוגבל באמצעים במשך לפחות ארבע שנים טרם הגשת בקשת ההפטר; שסך חובותיו, הן בהוצאה לפועל והן מחוץ להוצאה לפועל (כולל חובות שאינם ברי הפטר), עומד על 800 אלף שקל או פחות, וסך חובותיו לנושה אחד אינו עולה על 400 אלף ₪; שאין לו נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, למימוש או למכירה למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה; שעמד בצו התשלומים שקבע לו הרשם בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר; שאין בקשת פשיטת רגל שתלויה ועומדת לגבי החייב ולא מתנהל נגדו הליך, או שלא הוכרע לגביו במסגרת הליך שהתנהל בעניינו".

אלו חובות אינם זכאים להליך של הפטר?

עו"ד ישראל: "אין הפטר על חובות של מזונות שנפסקו לחובת החייב; על קנסות למדינה בגין עבירה פלילית או קנס מנהלי, משכנתא, נזק בלתי קצוב (שאינו נובע מחוזה או הבטחה), וחובות שנוצרו במרמה או שהחייב היה שותף ליצירת החוב בדרך של מרמה".

איך מגישים בקשה להפטר?

"באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה יש טפסים אותם ניתן להוריד ולמלא", מסביר עו"ד ישראל, "את הטפסים מגישים בלשכת ההוצאה לפועל שבה פועל מסלול הפטר (לא כל הלשכות עוסקות בזה) במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגד החייב – במידה וקיים תיק איחוד – במחוז שבו מתנהל תיק האיחוד של החייב. רצוי להיעזר בעו"ד עוד בשלב מילוי הטפסים, מדובר בשאלות מורכבות ובהמון פרטים. המקצועיות והדיוק בהגשת הבקשה היא מכרעת – מספיק שהחייב יענה על אחת השאלות בצורה לא מתאימה, וכל ההליך ייחסם בפניו. לאחר הגשת הבקשה, היא תפורסם בתוך 30 יום ממועד פתיחת התיק ברשומות ובעיתון יומי; בהודעה יצוינו שמו ומענו של החייב, הלשכה שבה יתנהל התיק והמועד האחרון להגשת התנגדות. במקביל תישלח הודעה אישית לכל נושה או זוכה שהחייב פירט בבקשתו".

מה הן זכויות הנושים בהליך של הפטר?

עו"ד משה ישראל
עו"ד משה ישראל צילום: יחסי ציבור

עו"ד ישראל: "נושה רשאי להגיש התנגדות לבקשת הפטר בתוך 3 חדשים מיום מתן ההחלטה על פתיחת תיק במסלול הפטר. ההתנגדות יכולה להיות מהטעם שהחייב לא עומד בתנאי מן התנאים למתן צו הפטר או שמתקיים סייג מן הסייגים למתן צו הפטר; להתנגדות יצורף תצהיר המפרט את העובדות ואת נימוקי ההתנגדות; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לחייב העתק מההתנגדות.

רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת נושה ומטעמים שיירשמו, לדחות לאותו נושה את המועד להגשת התנגדות לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם מצא שמתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן נמנע מהנושה להגיש את ההתנגדות במועד. נושה, כמו בנק למשל, יכול להגיש גם בקשה להליך של פשיטת רגל נגד החייב, ואז מתבטל הליך ההפטר ונפתח נגד החייב הליך של פשיטת רגל".

ניתן לערער על דחייה של בקשת הפטר?

"מאחר ומדובר בחוק חדש, טרם ידוע מה הדין במצבי ביניים כמו של אי עמידה באחד מהתנאים. אני מניח שתוך זמן קצר יינתנו פסקי דין בנושא. מה קורה למשל למי שחייב 850 אלף שקל? האם ניתן לסגור תיק אחד ולקבל הפטר על השאר? מה הדין בנוגע לפיגורים בתשלום החודשי, כאשר החייב מבקש לתקן פגם זה או אחר? בכל מקרה, ערעור יוגש לבית משפט השלום".

ממה צריך להיזהר?

אם הרשם מצא על סמך מידע שהתקבל כי לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, יעביר הרשם את המידע לזוכים וידחה את הבקשה. חוסר תום לב, ניצול לרעה, העדפת נושים, העברת נכסים במרמה, כל אלה יביאו לסיומו של הליך ההפטר במקרה הטוב. ובמקרה הפחות טוב החייב עלול לחשוף עצמו להתקפות חדשות של עיקולים ובקשות לכינוס נכסים על זכויות שבחר להסתיר או למצוא עצמו מתמודד עם הליך של פשיטת רגל תחת פיקוחו של הנושה בעל כורחו. חייבים שבמרוצת השנים מצבם הכלכלי השתפר ללא ידיעתם של הנושים, רצוי שיפנו להליך של פשיטת רגל או הצעות הסדר.

לדברי עו"ד משה ישראל, אל משרדו מגיעים לאחרונה פניות רבות של חייבים כדי לבדוק אם הם עומדים בתנאים של מסלול הפטר: "לצערי, רובם אינם עומדים בתנאים. אחד המקרים שכן עומד בתנאים ואנחנו מגישים בשמו בקשה להליך של הפטר הוא של בחור בן 35 אשר בשנות ה- 30 לחייו פרצה בגופו מחלה קשה, דלקת פרקים פסוריאטית שיגרונית, עובר טיפולים כימיים, מתקיים מקצבה של 2,400 ₪ לחודש. הוא משלם 400 ₪ בחודש, שישית ממשכורתו, במסגרת צו חיוב בתשלומים שנפסק לו, אבל הוא לא יסיים את החוב גם אם ישלם עוד עשרות שנים בגלל הריבית. האדם הזה רוצה להתחתן עם מישהי מחו"ל ולהוליד ילדים, והפטר ייתן לו סיכוי לחיים חדשים", מסכם עו"ד ישראל.

 

מזור למצוקת אלפי חייבים, מיכל שביט, דעות

התיקון לחוק ההוצאה לפועל: נכנס לתוקף מתן הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים

מקור: מזור למצוקת אלפי חייבים, מיכל שביט, דעות

השבוע נכנס לתוקף תיקון חדש לחוק ההוצאה לפועל. על-פי התיקון הוכנסו לחוק הוראות המאפשרות מתן הפטר לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, והועברו הסמכויות למתן ההפטר, בתנאים הקבועים בחוק, לרשמי ההוצאה לפועל.

עבור אוכלוסייה רחבה של כ-22 אלף חייבים, מדובר בבשורה משמחת. אוכלוסייה זו תוכל לקבל הפטר מחובותיה על-פי החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שזה יבחן את מצבו הכלכלי של החייב, כמו גם את התנגדויות נושיו, אם אלה יוגשו.

מתן צו הפטר ניתן בסיומו של הליך מורכב ורגיש, המאזן בין החייב מזה לנושיו מזה. עד כה ניתן צו זה רק במסגרת תיקי פשיטת-רגל שנוהלו בבית המשפט המחוזי. במצב שנוצר, חייבים רבים נרתעו מפתיחתם של תיקי פשיטת-רגל, מהלך המצריך תשלומים עבור אגרת בית משפט והוצאות ייצוג, ותיקיהם המשיכו להתנהל בלשכות ההוצאה לפועל. חובותיהם של רבים מהחייבים הללו שהוכרזו כ"מוגבלים באמצעים" אוחדו ב"תיקי איחוד" שבהם נפסק צו תשלומים שעל החייב לעמוד בו מדי חודש.

בפועל, בתשלומים המתקבלים ברבים מתיקי האיחוד, אין כדי להביא להשבת החובות, ולעיתים אפילו לא להשיב את הפרשי הריבית הנצברים על החובות.

כעת יוכלו חייבים מוגבלים באמצעים, שהוכרזו ככאלה לפני 4 שנים לפחות, ואשר חובותיהם אינם עולים על 800 אלף שקלים בסך-הכול, והם עומדים בתשלומים במשך 3 שנים רצופות, לעתור למתן הפטר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

בכך יוקל העומס העצום על בית המשפט המחוזי, ויוסרו חסמים המונעים מאלפי חייבים נזקקים את המזור למצוקתם, בד-בבד עם הכשרתם של רשמי הוצאה לפועל שתחום מומחיותם יהיה ניהול "תיקי הפטר". מדובר במהפכה של ממש, ולא בכדי עבר התיקון לחוק בתמיכה רחבה ביותר בכנסת.

עם זאת, בצד התמיכה הרבה, בכנסת ובציבור, נשמעו גם קולות מפקפקים וחוששים. חששות אלה עלו בעיקר מצד חלק מקהל "הזוכים", אותם אלה שלטובתם פתוחים תיקי הוצאה לפועל, שהחוב בהם עלול להיות מופטר, ומפי חלק מבאי-כוחם של גופים זוכים שונים. לטענתם של אלה, הליך ההפטר הוא הליך דרסטי המוחק חובות משמעותיים ודורש שיקול דעת ואיזון עדין, אשר כל שינוי בו לטובתם של החייבים עלול לבוא על חשבונם של הזוכים.

אם כך, האמנם נכון יהיה להוציא (גם אם באופן מוגדר, מוגבל ומבוקר) הליך משמעותי זה ולהעבירו לידי רשמי ההוצאה לפועל? לטעמי, התשובה לכך חיובית. זאת, הן מפני שאין מנוס מלהפחית את העומס העצום על בתי המשפט המחוזיים, הן מפני שבמצב הקיים כיום, ישנם חייבים רבים בלא פתרון ממשי למצבם; ובעיקר, כי ביכולתה של רשות האכיפה והגבייה וביכולת רשמיה לעמוד במשימה זו.

עיון בחוק ההוצאה לפועל לאחר תיקונו יגלה כי אין בו שינוי מהותי לרעה באיזון שבין החייבים לזוכים. למעשה, המחוקק לא התערב בשיקולים העומדים לפני הפטר של חייב פושט-רגל מחובו. במצב זה, מסורת הפסיקה ארוכת השנים של בתי המשפט המחוזי והעליון תנחה ותחייב – בשינויים הנדרשים – גם את רשמי ההוצאה לפועל שידונו בתיקי ההפטר. אם נמצא חייב שאינו תם-לב או שיש לו אמצעים ונכסים לסלק חובותיו, הוא לא יזכה גם כעת להפטר; כללי המשחק נותרו כשהיו.

השינוי המהותי היחיד הוא שינוי הערכאה: שופטי בית המשפט המחוזי ימשיכו לדון בתיקים "הכבדים" והמורכבים יותר בדרך-כלל, וחלק משמעותי מעומס העבודה צפוי לעבור לטיפולם של רשמי ההוצאה לפועל. מדובר באתגר שנוטלים על עצמם מערכת ההוצאה לפועל ורשמיה. מערכת ההוצאה לפועל צריכה ויכולה לעמוד באתגר זה. הישגיה בשנים האחרונות, שאינם זוכים תמיד לתהודה ציבורית, יעידו על כך.

בשנת 2008 הוצאה מערכת ההוצאה לפועל מידיה של מערכת בתי המשפט, והוקמה רשות נפרדת וייחודית האמונה על תחום זה – רשות האכיפה והגבייה. מאז ועד עתה התייעלה המערכת בצורה מרשימה. הדבר מתבטא בעיקר בנתונים על צמצום עקבי של מספר התיקים הפתוחים בלשכות השונות, ועל עלייה, עקבית גם כן, באחוזי גביית החובות.

הישגים אלה מרשימים אף יותר אם מתחשבים בכך שהמכשיר העיקרי שהיה נתון בידי רשמי ההוצאה לפועל, צווי המאסר, בוטל כמעט כליל (למעט במקרה של חייבי מזונות), והוחלף בהליכים דרסטיים פחות. כגון, הטלת הגבלות שונות על חייבים, במקום הליך המאסר.

זאת ועוד, בשנים האחרונות הוקמו "מסלולים" שונים, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שבהם מטופלים תיקים מסוגים ייחודיים (תיקי מזונות, תיקי כינוס נכסים ותיקי "המסלול המקוצר", המיועד לגביית חובות קטנים יחסית בלא ייצוג משפטי) על-ידי רשמים המתמחים בתחומים אלה. "מסלול ההפטר" עתיד אף הוא להפוך לאחר ממסלולים אלה.

חלק ניכר מההצלחה ניתן אפוא לזקוף לזכותם של רשמי ההוצאה לפועל. מדובר בקבוצת משפטנים איכותית, צעירה ברובה, אשר מתמחה בהליכי ההוצאה לפועל השונים. הכרעה בהליכי ההוצאה לפועל עיקרה באיזון יומיומי בין זכותו של הזוכה לגבות חובו מן החייב, לבין השמירה על כבודו ועל צרכיו הבסיסיים של החייב.

שילוב זה, של ניסיון באיזון בין זכויות ובין אינטרסים של חייבים וזוכים, ושל מיומנות הנרכשת אף היא בהליכי ההוצאה לפועל, בבחינת מצבו הכלכלי ויכולת ההחזר של חייב, משותף להליכי ההוצאה לפועל ולהליכי פשיטת-הרגל.

ההכרה במקצוע המשפטי והשיפוטי הייחודי של אכיפת חיובים, התבטאה הן בהקמת מערכת האכיפה והגבייה כרשות נפרדת, והן בגיוון של הליכי ההוצאה לפועל עצמם, ואיפשרה את ייעולה של מערכת האכיפה והגבייה והרחבת סמכויותיהם של רשמיה.

משרת רשם ההוצאה לפועל היא משרה שיפוטית, והנבחר לכהן בה מחויב להיות בעל כשירות, פורמלית ומהותית, לכהן כשופט שלום. ההליכים אשר עובר מועמד לכהונת רשם הוצאה לפועל, טרם מינויו לתפקיד, דומים במהותם להליכים למינוי שופט. הם כוללים, בין השאר, קבלת חוות-דעת על המועמד, השתתפות בקורס הערכה ומיון ובחירה על-ידי ועדה סטטוטורית, הדנה בכשירותו ובהתאמתו של המועמד בהתבסס על מכלול הנתונים שלו. על יסוד החלטתה של הוועדה לבחירת רשמים, מבוצע המינוי על-ידי שר המשפטים, הבוחן פעם נוספת את כשירותו של המועמד לתפקיד.

יצוין כי בשל כשירותם הגבוהה, מרביתם של רשמי ההוצאה לפועל יתמנו בהמשך הדרך לשיפוט בבתי המשפט השונים. בימים אלה, ועל רקע הגידול הניכר בהיקפי פעילותה, נערכת רשות האכיפה והגבייה לקליטת רשמי הוצאה לפועל חדשים.

תפקיד מאתגר זה עוסק מדי יום ושעה באיזונים העדינים הנדרשים להמשך קיומה של החברה הישראלית כחברה הגונה והוגנת, וההכרחי כל-כך לקיומה של מערכת משפטית יעילה ותקינה במדינת ישראל.

■ הכותבת היא הממונה על הרשמים ברשות האכיפה והגבייה.

אושר חוק המוחק את חוב ההוצאה לפועל של חייבים מוגבלים באמצעים

שרת המשפטים איילת שקד שקידמה את החוק: "כ-22 אלף איש, החיים תחת צל כבד של חובות מרובים וריביות עתק יוכלו לנשום לרווחה" – בארץ כלכליסט

מקור: אושר חוק המוחק את חוב ההוצאה לפועל של חייבים מוגבלים באמצעים

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את "חוק השמיטה" המוחק את חוב ההוצאה לפועל של חייבים מוגבלים באמצעים – בעלי חוב שאין סיכוי שיחזירו את חובותיהם לנושים. החוק יחול על יותר מ-20 אלף חייבים.

גלגול החוק החל בממשלה הקודמת, ומאז השבעת הממשלה החדשה קידמה אותו שרת המשפטים איילת שקד. להצעה הצטרפה הצעת חוק פרטית של ח"כ מרב מיכאלי שעליה חתמו 31 חברי כנסת. החוק הסופי מבוסס בעיקרו על ההצעה הממשלתית שהציבה יותר תנאים למימוש מחיקת החובות ("ההפטר").

לפי החוק, ההפטר יחול בשלוש השנים הקרובות על מי שמוגדר כחייב מוגבל באמצעים בארבע השנים האחרונות, שחובו הכולל נמוך מ-800 אלף שקל, אינו חייב לנושה יחיד יותר מ-400 אלף שקל, ובשלוש השנים האחרונות עמד בצו התשלומים שנקבע לו.

תוצאת ההפטר זהה לזו של פשיטת רגל, אלא שבעלי חוב רבים, ובעיקר החלשים שבהם, נמנעים מההליך מסיבות שונות. במקום זאת, נערכת להם בדיקת יכולות ונקבע להם צו תשלומים חודשי נמוך, שעשוי שלא להחזיר אפילו את הריבית החודשית – מה שהופך אותם לחדלי פירעון בפועל. בנוסף, הם גם מוגבלים בפעולות שונות כמו הקמת עסק, הפעלת חשבון בנק ויציאה מהארץ. לפי הערכות שסיפק משרד המשפטים בעבר, החוב הממוצע של מי שזכאי להפטר הוא 250 אלף שקל.
עבור ההוצאה לפועל מדובר במבצע שיימשך שלוש שנים ולצורכו הוקצה תקציב לגיוס כוח אדם. כמו כן נקבע שרשות האכיפה ורשות המסים יצליבו מידע כדי לאתר ניסיונות להונות את ההוצאה לפועל ולמחוק חובות למרות שהחייב מחזיק בנכסים. על פי החוק, מי שייתפס ברמאות גם באיחור – חובו לא יימחק.

החוק ייכנס לתוקף ימים ספורים לפני סופה של השנה העברית הנוכחית שהיא שנת שמיטה. "כ-22 אלף איש, החיים תחת צל כבד של חובות מרובים וריביות עתק יוכלו לנשום לרווחה", מסרה שקד. "זהו שינוי מבורך בחברה ובכלכלה הישראלית".
מיכאלי אמרה כי "זהו תיקון של עוול גדול. ההפטר ייתן חיים חדשים לעשרות אלפי נשים וגברים שכלואים במערכת שמלכתחילה לא היו צריכים להיות בה. זהו עוד צעד בדרך לצאת ממעגל העוני, זכות שאמורה להיות זכות יסוד. הצעד הבא הוא לטפל בריביות המטורפות בהוצאה לפועל״.

 

מדור בנקים: שמיטת חובות ומשמעותה | ישראל היום

עו"ד גלעד נרקיס המתמחה בתחום הבנקאות דן בהשלכות התוכנית למחיקת חובות בשנת שמיטהכלכלה

מקור: מדור בנקים: שמיטת חובות ומשמעותה | ישראל היום

כידוע אנו לקראת סופה של שנת שמיטה, אשר הסממן הנפוץ ביותר שלה הוא איסור גידול פירות וירקות על אדמת ארץ ישראל, אך לאחרונה אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שתאפשר שמיטת חובות לחייבים בהוצאה לפועל.

תכלית החוק המוצע

כידוע בדיני פשיטת רגל קיימת אפשרות לחייב להגיע למצב בו הוא מקבל הפטר מחובותיו, ועל ידי כך ביכולתו לשקם את חייו להחזיר את מהלך חייו למסלול תקין. לעומת זאת, הליך הפטר אינו קיים במסגרת דיני ההוצאה לפועל, וזאת תחת הנחת הבסיס של מערכת ההוצאה לפועל כי החייב יכול לשלם את חובותיו ועל כן אין כל סיבה לפתור אותו מתשלום חובותיו. למעשה תכלית מערכת ההוצאה לפועל הינה סיוע לנושים לגבות את חובם, תוך שמירה על זכויות החייב.

אך ידוע כי לא כל החייבים יכולים לכסות את חובם תוך פרק הזמן המקסימאלי הקובע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים- תלוי בגובה החוב), במקרה כזה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על החייב "כמוגבל אמצעים" ולקבוע לו  לאחר חקירת יכולת צו תשלומים שהסכום המינימאלי לתשלום עומד על סך של 150 ₪ בחודש. מתוך כוונה ברורה כי חובות צריך להחזיר, הצו מאפשר לחייב להחזיר את חובו בסכומים בהם יוכל לעמוד, ולכן ההכרזה על "מוגבל אמצעים" אמורה להיות זמנית ועד פירעון מלא של החוב בהתאם לצו התשלומים. אולם, בפועל מוכרזים "חייבים מוגבלי אמצעים" גם חייבים אשר ברור לכל כי אין באפשרותם להחזיר את חובותיהם גם על פי צו התשלומים, ולמעשה הם חדלי פירעון. חייבים אלו, נשארים "חסרי אמצעים" תקופת זמן ממושכת, במהלכה מוטלות עליהם מגבלות רבות, והדבר מאריך ומקשה עד מאוד את שיקום חייהם והבראתם הכלכלית.

הטיפול באותם חדלי פירעון אמור להתבצע על ידי דיני ההוצאה לפועל, אולם הדרך הנכונה יותר הינה להתחיל הליך של פשיטת רגל בשל חדלות הפירעון. אך מעטים פונים להליך פשיטת רגל, הואיל והוא הליך ארוך ומסורבל אשר מחייב ייצוג משפטי יקר ולא מעט בירוקרטיה וסחבת.

עם זאת, לא רק החייבים נפגעים, שהרי גם הנושים נפגעים, כיוון שלעולם לא יצליחו לגבות את חובם, וגם על מערכת ההוצאה לפועל מוטל עול כבד בניהול עשרות אלפי תיקים אשר אינם צפויים להיסגר. המדינה בכללותה מפסידה אדם שיכול להשתקם ולהתנהל כאחד האדם. על פי המידע במערכת ההוצאה לפועל ישנם עשרות אלפי אנשים אשר לו היו פונים להליך פשיטת רגל היו זוכים להפטר ומתחילים בשיקום חייהם.

לכן, קובעת הצעת החוק, מסלול של הפטר גם לחייבים אשר לא פנו להליך פשיטת רגל, והם עומדים בתנאים הקבועים בהצעת החוק.

תנאי הסף להגשת בקשה להפטר על פי הצעת החוק

החוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לתת צו הפטר לחייבים שעומדים בחמשת תנאי הסף הבאים:

1)         הימצאות החייב במעמד של חייב מוגבל באמצעים במשך חמש השנים האחרונות.

2)         סך חובותיו בהוצאה לפועל אינו עולה על 400,000 ₪.

3)         לחייב אין נכסים הניתנים למימוש למעט משכורת.

4)         התשלום החודשי שנקבע בצו התשלומים שניתן לחייב לא יאפשר פירעון של עשרה אחוז מהקרן לפחות, וזאת תוך שלוש שנים.

5)         החייב עומד ככל, בצו התשלומים שנקבע לו. – במסגרת תנאי זה, יכול רשם ההוצאה לפועל לאפשר הפטר גם אם החייב אינו עומד בתנאי זה, וזאת אם שוכנע כי חלה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי או בשל נסיבות חריגות.

על מנת להגן על הנושים, מוצע בהצעת החוק לקבוע סייגים להענקת צו הפטר לחייב אם שוכנע רשם ההוצל"פ שמתקיים אחד מאלה:

1)         קיימות נסיבות המסייגות הענקת הפטר לפי סעיפים 63 או 70 לפש"ר (לדוגמא חוסר תום לב בניהול ההליך, או קבלה התחייבויות חדשות לאחר ההכרזה על פושט רגל וכדומה).

2)         החייב ביצע פעולות שהיו ניתנות לביטול לפי סעיפים 96 ו98 לפש"ר.

3)         מתן ההפטר יגרום לפגיעה כלכלית משמעותית באחד או יותר מנושי החייב, וזאת בהתחשב באחד מאלה:

א.         גובה החוב של כל אחד מנושי החייב.

ב.         גובה התשלום החודשי לכל אחד מנושי החייב.

ג.          מצבו הכלכלי של כל אחד מנושי החייב.

חייב אשר עמד בכל תנאי הסף והסייגים אינם חלים על מצבו, יקבל צו הפטר, אשר יפטור אותו מכל חוב קיים או עתידי, ודאי או מותנה, אשר חל עליו במועד בקשת צו ההפטר, למעט חובות שצו הפטר שהוצאה בשפיטת רגל לא היה פוטר מהם על פי סעיף 69 לפש"ר.

פרסום, הודעה לנושים והתנגדויות

מערכת ההוצאה לפועל, מחויבת לפרסם באתר הרשות, וכן בשני עיתונים יומיים, על פתיחת הליך ההפטר, וכן תשלח הודעה לנושיו של החייב על פתיחת ההליך, וזאת תוך כוונה שנושה אשר רואה עצמו נפגע מהענקת הצו, יוכל להגיש את ההתנגדות שלו לרשם ההוצאה לפועל תוך שלושה חודשים ממועד פרסום תחילת ההליך או ממועד קבלת ההודעה על כך מרשם ההוצאה לפועל.

לסיכום

הצעת חוק זו במידה ותעבור היא הליך אשר יכול לאפשר לעשרות אלפי חייבים להתחיל בשיקום חייהם ולשקם עצמם מבחינה כלכלית. קיימת עבודת מטה נרחבת לביצוע רפורמה בכלל הליך גביית החובות במדינת ישראל, אך  מטבע הדברים הליך זה עתיד לקחת זמן רב. לכן, הצעת החוק הזו מוגשת "כהוראת שעה" אשר באה מתוך כוונה להקל בטווח הזמן המיידי את אפשרות מתן ההפטר בהוצאה לפועל ולאפשר לאנשים להחזיר את חייהם למוטב ללא נושים וחובות. בחוק המוצע, לשכת ההוצאה לפועל אמורה לבצע בדיקה אחת לשנה ברישומיהם ולעדכן את החייבים שעומדים בתנאי הסף לקבל צו ההפטר, אך מומלץ לא להמתין לבדיקת לשכת ההוצל"פ, ולפנות בעצמכם להתנעת ההליך או להסתייע בייעוץ משפטי לצורך כך.