הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

חדל הפירעון יכול להיות אדם פרטי שנקלע לקשיים כלכליים אך גם חברה ציבורית גדולה שאינה יכולה לשלם איגרות חוב שהנפיקה.

חדלות פירעון הוא אירוע כלכלי מרובה משתתפים המערב שאלות כלכליות וערכיות סבוכות.

דיני חדלות הפירעון נדרשים לקבוע הסדרים שיאזנו בין אינטרסים של גורמים רבים – אינטרס החייבים, אינטרס הנושים וגם האינטרס הציבורי הכללי. עליהם ליצור תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה.

דיני חדלות הפירעון מוסדרים בחקיקה מיושנת, לא מעודכנת ומפוזרת, דבר שפוגע בחייבים, בנושים ובמשק כולו.

הצעת החוק מציעה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון במטרה לספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה. הצעת החוק מבקשת ליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון ולהסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, בחוק חדש ועדכני, ולבטל את הפקודות הישנות וההסדרים הקיימים בחוק החברות.

לחוק המוצע שלוש מטרות עיקריות: 

המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב – יש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו.

המטרה השנייה של החוק המוצע היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים – הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.

המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי – החוק המוצע מבקש להסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון. זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה.

חידוש מרכזי מצוי בהגדרת חדלות הפירעון. החוק המוצע מאמץ את המבחן התזרימי וקובע כי חדל פירעון הוא מי שאינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. בכך זונחת הצעת החוק את המבחן המאזני הקיים. ככלל, נושה עתידי, לא יהיה רשאי להגיש בקשה לפתוח בהליכים. זאת למעט בנסיבות שבהן קיים חשש ממשי כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, להעדיף מי מנושיו או להבריח את נכסיו.

חידוש נוסף בחלק זה נוגע לסמכות העניינית של בית המשפט בהליכי חדלות פירעון של יחידים. לפי הדין הקיים מתנהלים כלל הליכי חדלות הפירעון, של תאגידים ושל יחידים, לפני בית משפט מחוזי. בדיקה של מהות ההליכים ואופיים מלמדת כי ברוב המכריע של המקרים אין הצדקה אמיתית לניהולם של ההליכים בבית המשפט המחוזי.

לאלה יש להוסיף גם את השינוי התפיסתי הנזכר לעיל ולפיו אירוע חדלות הפירעון אינו עוולה או פגם מוסרי של החייב, אלא "רע הכרחי" הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי. שינוי תפיסתי זה משליך גם על סיווגו של ההליך. אין מדובר בהליך מעין עונשי שתכליתו להרתיע או להעניש את החייב, אלא בהליך שנועד להסדיר ולנהל כשל אשראי שמהווה חלק ממהלך העסקים הרגיל של שוק האשראי. גם מתן ההפטר לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה אלא כחלק מסיכוני האשראי שנותן האשראי נטל על עצמו.

מוצע להעביר את הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום. הליכי חדלות פירעון של תאגידים ייוותרו בניהולו של בית המשפט המחוזי.

מוצע להעביר את החלקים המינהליים של הליכי חדלות הפירעון לניהולו של הכונס הרשמי או בשמו המוצע – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן – הממונה). כך, הממונה יהיה אחראי על ניהולם השוטף של ההליכים, ואילו הכרעות בסכסוכים שהן הכרעות שיפוטיות בעיקרן יהיו בסמכותו של בית משפט השלום.

מוצע לקבוע כי הליכי חדלות פירעון בבקשות של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך (עד 150,000 שקלים חדשים) יתנהלו במלואם לפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית משפט. לגבי חייבים אלה יחליף רשם ההוצאה לפועל הן את בית משפט השלום והן את הממונה, והוא ינהל באופן מלא את הליכי חדלות הפירעון.

הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד

חידוש מרכזי נוסף הוא מבנה ההליכים. על פי המוצע, יחולק הליך חדלות הפירעון של יחיד לשתי תקופות. התקופה הראשונה היא תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה תחול הקפאת הליכים על היחיד. עם תום תקופת הבדיקה תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו. אם אין ליחיד כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי. תכנית השיקום תכלול הוראות בדבר ניהול נכסיו של היחיד ומימושם, התשלומים העתיים שעליו לשלם והוראות לעניין הפעלת עסקו. במסגרת תכנית השיקום יהיה ניתן לקבוע כי על היחיד להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית.

נשייה

אחת מתכליותיו העיקריות של החוק המוצע היא להביא להגדלת הצדק החלוקתי בחלוקת נכסי קופת הנשייה בין הנושים. מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים, שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה.

החידוש העיקרי בהקשר זה טמון בביטול הרוב המכריע של החובות בדין קדימה. זאת מתוך רצון לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים הכלליים בקופת הנשייה.

חלק גדול מהחובות שחל עליהם היום דין קדימה הם חובות מס למדינה, ומוצע לבטל את דין הקדימה על חובות אלה. עם זאת מוצע להותיר בדין קדימה חובות שמקורם בניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי.

עוד מוצע להותיר בדין קדימה חובות מס שהגיע מועד פירעונם ורשות המסים פרסה לחייב את תשלומם.

מוצע להגביל את כוחם של בעלי שעבוד צף ולקבוע כי אלה יוכלו להיפרע את חובם רק לסכום השווה ל–%75 משווי הנכסים הכפופים לשעבוד הצף.

מדובר בחידוש מרכזי בחוק המבקש לשנות את תמהיל תשלום החובות ולהעביר חלק מהנשייה מהמדינה והנושים החזקים והמובטחים לנושים הכלליים שמקבלים לרוב חלק קטן, אם בכלל, מנכסי קופת הנשייה.

ההוראה היא פרוספקטיבית ולכן לא תחול על הלוואות ושעבודים שנוצרו לפני מועד חקיקתו של החוק. לשם כך מוצע לקבוע הוראת מעבר שלפיה על תאגיד שיש לו שעבוד צף שניתן כערובה להלוואה ושניהם ניתנו עובר ליום פרסומו של החוק המוצע (להלן – יום הפרסום) יחולו הוראות הדין הקיים, לרבות דיני הקדימה. נוסף על כך, אם ההלוואה ניתנה לאחר יום הפרסום אך השעבוד הצף נוצר לפני יום הפרסום (לדוגמה במיחזור הלוואות) יחול הדין הישן למשך חמש שנים מיום הפרסום בלבד. יובהר כי הוראה זו תחול ברמה התאגידית, כלומר, אם יש לתאגיד שעבוד צף אחד שלגביו יש להחיל את הדין הישן, יחול הדין הישן לעניין דין הקדימה והשעבוד הצף לגבי כל התאגיד וכלל חובותיו.

מעמד הנושים וזכויותיהם

ההוראות המוצעות מבהירות כי מעמד הנושים הוא מעמד מייעץ בלבד וכי השליטה על ההליכים נמצאת בידי הנאמן ובית המשפט.

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

הממונה (היום – הכונס הרשמי) בהליכי חדלות פירעון. החוק המוצע מעגן את מעמדו של הממונה כזרוע של המדינה שתפקידיו המרכזיים הם שמירת האינטרס הציבורי ותקינותם של הליכי חדלות הפירעון וניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. שמו המוצע – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מבטא את מעמדו ואת סמכויותיו החדשות על פי החוק המוצע. נוסף על כך, במטרה לאפשר לממונה לפקח באופן יעיל על הליכי חדלות הפירעון ולמנוע את ניצולם לרעה, מוצע להעניק לממונה סמכויות אכיפה לגבי עבירות פליליות מסוימות הנוגעות לליבת הליכי חדלות הפירעון.

תיקונים עקיפים

תיקון מרכזי נוסף הכלול בהצעת החוק הוא תיקון חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967(להלן – חוק ההוצאה לפועל), בסעיף 361 להצעת החוק. תיקון זה נועד להשלים את ביטולו של מוסד החייב המוגבל באמצעים (בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47) )הפטר לחייב מוגבל באמצעים הוא מצטרף להצעה להעביר את הטיפול בחייבים בעלי חובות בהיקף נמוך, לידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם להוראות חלק ג' לחוק המוצע.

 

 

 

חוק נתוני אשראי החדש יקצר את תקופת רישום המידע השלילי ל-5 שנים – האמנם?!

משה ישראל, עורך דין

הצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2015

חוק נתוני אשראי החדש מציע לקצר את תקופת רישום המידע השלילי על לקוח מ-7 שנים כיום ל-5 שנים – האמנם?!

מאמר דעה מאת: עו"ד משה ישראל, משה ישראל משרד עורכי דין, המשרד עוסק בתחום חדלות פירעון, הוצאה לפועל ופשיטת רגל.

הצעת "חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2015" אותה מוביל השר משה כחלון שחרט על דגלו את קידום התחרות במערכת הבנקאית עברה קריאה טרומית ואושרה בועדת השרים לחקיקה, החוק אותו ביקש משרד האוצר להעביר ב"מסלול מזורז" ולהכניסו לחוק ההסדרים מאחר והחוק "קריטי להגברת התחרות במשקי הבית" נתקל בעיכוב קל ויעבור לוועדת הרפורמות, ובכל מקרה הצעת החוק תצטרך לעבור מסלול חקיקה מלא.

הצעת החוק מיישמת את המלצות הועדה לשיפור המערכת לשיתוף נתוני אשראי שהוגשו לממשלה באוגוסט 2015 ואומצו על ידי הממשלה. מטרת החוק להקים מאגר מידע מרכזי המופעל על ידי בנק ישראל, שיאגור וימסור מידע על נתוני אשראי לנותני אשראי, וכך לספק מידע רב יותר למלווים אחרים חוץ מהבנק שיוכלו לספק הלוואות בריביות נמוכות יותר כתוצאה מהקטנת הסיכון עקב קבלת אותו מידע.

רפורמת האשראי של כחלון, תעניק לרשות נותני האשראי והסוחרים מצגת נכונה ומדויקת יותר של הלקוחות שלהם. כזו שתתחשב גם בנתונים חיוביים, ולא רק בשליליים.

תקופת החזקת המידע במאגר:

על פי החוק הקיים: "חוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-2002" סעיף 35 לחוק קובע שהמידע יוחזק למשך 7 שנים לפחות מיום קבלת המידע.

על פי החוק המוצע: סעיף 20 לחוק קובע שבנק ישראל ישמור את המידע שבמאגר למשך 12 שנים, אולם לאחר 5 שנים המידע ישמר לצורך "תיעוד בלבד" (כלומר-מחיקת הפרטים המזהים באופן שלא יהיה ניתן לקשר בין נתוני האשראי שמהם נמחקו הפרטים המזהים לבין הלקוח) וזאת בתנאי שהלקוח הגיש בתום אותם 5 שנים "בקשה לאי-הכללת נתונים".

לדוגמא: לקוח שהועבר לגביו מידע שלילי למרשם בגין תיק הוצאה לפועל שנפתח כנגדו. במצב כיום, המידע יוחזק למשך 7 שנים לפחות מיום קבלת המידע. ובהתאם להצעת החוק – הלקוח יוכל לאחר 5 שנים מהמועד שבו נתקבל המידע במרשם להגיש בקשה לאי-הכללת נתונים לבנק ישראל ואז המידע ישמר עד 12 שנים מהמועד בו התקבל אולם ללא פרטים מזהים של הלקוח.

אם כך, רוצה השר החברתי להגן על האזרח החלש ולעודד את התחרות בשוק האשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית, להיטיב עם חייבים ולהעניק להם דף חדש ונקי רק לאחר 5 שנים ולא אחרי 7 כמו היום.

אני מאוד מקווה שאותו כחלון גם יעניק שעון מעורר לכל אזרח, כזה שיצלצל בדיוק לאחר 5 שנים מהרגע שבנק ישראל קיבל מידע שלילי על לקוח ומזכיר לו להגיש "בקשה לאי-הכללת נתונים" – כי אחרת – השר כחלון פשוט "תרם" לכולנו 5 שנים נוספות של מעקב אחרי חשבונות הבנק של כולנו, פעולות כרטיסי האשראי, מידע מכונס הנכסים הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי המשפט וכן (לא להרים גבה), אפילו אם שילמנו בזמן את חשבון החשמל ואת חשבון המים.

כתבות וקישורים בנושא:

מסיימי הליך פשיטת רגל זכאים לדף חדש מתוך אתר דה מרקר

ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק נתוני אשראי – כלכליסט

מעקב אחר שלבי חקיקת החוק – אתר כנסת פתוחה

שקד על הרפורמה בחדלות פירעון: "נשים דגש על שיקום החייב" – גלובס

שרת המשפטים איילת שקד

שרת המשפטים הציגה את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שתעלה לאישור ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון ■ לפי ההצעה, יהיו מסלולים פשוטים ומהירים לחייבים, שאינם מצריכים מעורבות של ביהמ"ש

מקור: שקד על הרפורמה בחדלות פירעון: "נשים דגש על שיקום החייב" – גלובס

"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא אולי לא סקסי כמו חוק השקיפות, אבל הוא לא פחות חשוב. הגיע הזמן שישראל תיכנס למאה ה-21 ותתקדם עם הקידמה. עלינו לאמץ מערכת כללים אשר יקנו ודאות ויתאימו לשוק הכלכלי הנוכחי" – כך אמרה היום (ב') שרת המשפטים, איילת שקד, במסיבת עיתונאים שבה הציגה את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שתעלה לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב.

שקד ציינה כי הרפורמה החדשנית באה אחרי שנים שבהן הצעת החוק הייתה תקועה, והיא "מכילה בתוכה אמירות מוסריות, ערכיות, כלכליות לצד חשיבה פרקטית".

לדבריה, "הרפורמה נוצרה מתוך הצורך ליצור שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול ביחידים וחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם… הרפורמה, בין היתר, תדאג לשיקום החייב חדל הפירעון, ובכך תסייע לחברה טובה יותר ערכית וכלכלית. התפיסה היא כי פושט-רגל אינו עבריין, אלא לעתים הוא נקלע למצב-ביש – ויש לסייע בידו לחזור למוטב".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, שהוביל את העבודה על החוק החדש, אמר כי אחת המטרות המרכזיות של החוק היא לאפשר שיקום של מי שנקלע לחובות – כך שכשאדם נקלע לתהליך של פשיטת-רגל, הוא יידע איך ומתי הוא יוצא ממנו.

נושא נוסף שהדגיש ליכט הוא הצדק החלוקתי של החובות. "היום, הנושים הראשונים שמקבלם את התשלומים הם הבנקים והמדינה. הרפורמה נותנת עדיפות גם לנושים הקטנים, כמו ספקים של החברה שנקלעה לחובות, ולא רק של הנושים החזקים", הסביר עו"ד ליכט. "האתגר הגדול שלקחנו על עצמנו הוא לעשות חוק פשוט שכל אחד יכול לקרוא ולהבין. לשדר ודאות לשוק ולהרגיע. המטרה היא ליצור מגרש משחקים אחד עם כללי משחק ברורים".

במסיבת העיתונאים השתתפו גם מנהל רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל), תומר מוסקוביץ, וכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן.

מנגנונים מסורבלים

השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי כלכלה תקינה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו. הסיכון שמקבל האשראי לא יצליח לשלם את מלוא חובותיו הוא סיכון ידוע מראש וחלק בלתי נפרד מהכלכלה המודרנית. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון.

לגישת משרד המשפטים, מנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת-הרגל הקיימים כיום מיושנים ומסורבלים ואינם משיגים את המטרה לשמה הם מיועדים. לדוגמה, מערכת ההוצאה לפועל, מערכת הכנ"ר ומערכת בתי המשפט אינן פועלות בתיאום ולעתים מבצעות עבודה כפולה. כל בקשה לפשיטת-רגל של יחידים נבחנת פעמיים – הכנ"ר ממליץ לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט צריך לעבור על ההמלצה אף הוא. הליך זה יוצר סרבול ועומס מיותר על מערכת בתי המשפט, ונדרשת, למשל, התאמה בין המערכות השונות.

בנוסף, רבים חוששים לפנות לתהליכי פשיטת-רגל וחדלות פירעון בשל השם הרע והתדמית השלילית של הליכים אלה. כמו כן, קיים חוסר ודאות עם הכניסה לתהליך – אנשים חוששים לעתים להיכנס להליך פשיטת-רגל, מכיוון שהם אינם יודעים מתי וכיצד יצאו מן ההליך. כתוצאה מכך, חייבים רבים נשארים במערכת ההוצאה לפועל מבלי יכולת אמיתית לשלם את חובם ולהמשיך בשגרת חייהם, בעוד שחובותיהם הולכים וגדלים.

סדרי הנשייה על-פי הדין הנוכחי אינם צודקים ופעמים רבות אינם מאפשרים לנושים קטנים לקבל נתח הוגן מן העוגה. החקיקה בנושא אינה מתאימה לעידן הכלכלי המודרני. לדוגמה: החוק הנוכחי אינו נותן מענה ביחס לחברות בינלאומיות הנמצאות בתהליך חדלות פירעון.

עיקרי החוק החדש

■ עילות מבנית:

לפי הצעת החוק, מעתה בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה יעבדו בצורה מתואמת: חייבים יחידים בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל יגישו בקשה לפתיחה בהליך במערכת ההוצאה לפועל ויטופלו בה באופן מלא. המהלך יסייע לחלוקת עומס הטיפול בחייבים בין מערכת ההוצאה לפועל, הכונס הרשמי ובתי המשפט. בעלי חובות הגבוהים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות הכונס הרשמי ובתי משפט השלום. בנוסף, לפי הצעת החוק יקבלו חוקרי כונס הנכסים הרשמי סמכות לבצע לפי הצעת החוק, הליכים של חברות ותאגידים יישארו תחת חסות בתי המשפט המחוזיים. הצעת החוק מתיימרת בנוסף ליצור מסלולים פשוטים, מהירים ויעילים יותר, כולל מסלולים שאינם מצריכים מעורבות של בית משפט. המהלך יקל על החייבים, יפחית בירוקרטיה וישפר את השירות הניתן לאזרח.

■ דגש על שיקומו הכלכלי של החייב:

חייב יחיד חדל פירעון: הצעת החוק מבקשת לשנות את הצורה בה אנו תופסים "פושט-רגל". התפיסה החדשה אינה מגדירה חייב כפושע, ולכן אין סיבה "להעניש" אותו. המטרה העיקרית היא לשפר את גביית החוב מהחייב, ככל שיש בידו אמצעים כלכליים, וכן לפעול לשיקומו וחינוכו להתנהלות כלכלית נכונה יותר.
בהתאם להצעת החוק, חייב אשר יפתח בהליכי חדלות פירעון ידע בשלב מוקדם מאד מה התהליך שעליו לעבור על מנת לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. כמו כן תבנה לחייבים תכנית כלכלית מפורטת תבנה בשלב מוקדם, ואם הם יעמדו בתכנית זו, יצאו תוך זמן מה לדרך חדשה, ללא הוצאה לפועל וללא חובות.
תאגיד שהוא חדל פירעון: הצעת החוק קובעת עמדה ערכית ולפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים, המביאה ל"תספורת" לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

■ הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים:

הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, אחת מתכליות הליכים אלה היא להגדיל את ערך נכסי החייב ולהקטין את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מהליך חדלות הפירעון.

בהצעת החוק מוצעת חלוקה צודקת של הקופה בין הנושים. הצעת החוק מבקשת לסייע לנושים הקטנים, כגון ספקים שכיום נאלצים להסתפק ב"רסיסים" מן הסכום הכללי שמתחלק בין המדינה והנושים המובטחים – שהם לרוב בנקים ונושים חזקים אחרים.

עוד מוצע בחוק החדש לצמצם את העדיפות שניתנת למדינה בהחזרת כספי החוב (דיני קדימה) ובמקביל לצמצם את הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף – (אלו בעיקר בנקים). מהלך משולב זה יביא לכך שחלק גדול יותר מהכספים שנותרו לחייב יועברו לנושים ה"קטנים" – ספקים, אנשים פרטיים אחרים ונושים כמו נושים נזיקיים שנפגעו ממעשיו של החייב.

■ התאמה למציאות הכלכלית המודרנית:

הצעת החוק מתכוונת לאפשר התמודדות נכונה יותר עם חברות ויחידים בכלכלה מודרנית-גלובלית. החוק, למשל, קובע מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית.

יצוין כי טיוטת החוק נכתבה בשיתוף ותיאום עם הכונס הרשמי, רשות האכיפה והגביה, הנהלת בתי המשפט ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, רשות ניירות ערך, אגף התקציבים במשרד האוצר וגורמי ממשל נוספים.

טיוטת החוק מבוססת על עבודה מקדימה של צוות שכלל את נציגי מחלקת ייעוץ וחקיקה בראשות עו"ד דלית זמיר ונציגי כונס הנכסים הרשמי בראשות פרופ' דוד האן.

תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה החדש, אמר במסיבת העיתונאים על חוק חדלות הפרעון החדש: "החוק החדש משתלב מצוין עם תפיסת הרשות כרשות יוזמת שיורדת מהדוכן ורואה עצמה מחויבת לקדם הליכים לטובת הזוכים ולהגנת החייבים. הרשות מפעילה למעשה פיילוט של החוק החדש במסגרת הליך ההפטר בהוצאה לפועל לחייב מוגבל באמצעים. עד כה הוגשו 1,065 בקשות להפטר, ועשרות חייבים כבר נכנסו למסלול. אנו מברכים על החוק ועל האמון שניתן ברשות".

עיקרי הרפורמה

■ חייבים יחידים, בעלי חובות הנמוכים מ-150 אלף שקל, יטופלו באופן מלא במערכת ההוצאה לפועל; חייבים יחידים בעלי חובות הגבוהים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות הכנ"ר ובתי משפט השלום; חברות ותאגידים בעלי חובות יהיו באחריות בית המשפט המחוזי.

■ חייב שיפתח בהליכי חדלות פירעון, יידע בשלב מוקדם מאוד מהו התהליך שעליו לעבור כדי לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו.

■ יצירת הליכים מיוחדים המאפשרים לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטות החברה, וזאת לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות. התפיסה המנחה גורסת כי שיקום חברות עדיף על פירוקן.

■ חלוקה צודקת של קופת החייב בין הנושים: תצומצם העדיפות שניתנת למדינה, ובמקביל יצומצמו הסכומים המוחזרים לנושים המובטחים בשעבוד צף (בעיקר בנקים) – כך ייוותר חלק גדול יותר לנושים הקטנים, בהם ספקים.

ynet רפורמת שקד: "נסייע לנושים קטנים" – כלכלה

שרת המשפטים הציגה את טיוטת חוק חדלות הפירעון שתועלה לאישור וועדת שרים לחקיקה בראשון הקרוב: "הדגש הוא על שיקום כלכלי של החייב וגם של חברות, שחברה תלך לשיקום ולא לפירוק, וכמובן לנסות ולגבות כמה שיותר חובות ותשלומים"

מקור: ynet רפורמת שקד: "נסייע לנושים קטנים" – כלכלה

הצעה לרפורמה במשטר חדלות הפירעון בישראל

מקור: Funder < לקריאת המאמר

מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא כי היחס כלפי חייבים שאינם מסוגלים לשלם בישראל נוקשה בהשוואה לעולם: הסנקציות המוטלות עליהם מחמירות, והאפשרות להיחלץ מהחוב ולהמשיך בחיים אינה נגישה. לאור זאת, המחקר מציג הצעה לרפורמה מקיפה בשוק האשראי, שתיטיב הן עם החייבים והן עם שוק האשראי כולו.