בתאריך 15/09/2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. החוק החדש יוצר מהפיכה מקיפה בתחום חדלות הפירעון, מבטל את הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, וקובע את הוראות הדין הנוגעות לאופן הסדרת חובותיהם של חייבים שהם יחידים.
הליכי חדלות פירעון לפי החוק החדש מחליפים את הליכי פשיטת רגל שהתנהלו בעניינו של היחיד, עד כה בבית משפט מחוזי.
כל אדם שהוא יחיד, עוסק מורשה או עוסק פטור, אך לא תאגיד, יכול להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון לחייב יחיד.
מי מוגדר כחדל פירעון
חדל פירעון הוא מי שאינו מסוגל לשלם את חובותיו במועד או מי ששווי התחייבויותיו גבוה משווי נכסיו. ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון גם כאשר יש לחייב חובות אשר לא נפתחו בהוצאה לפועל.
סכום חובות מינימלי להגשת בקשת יחיד למתן צו לפתיחת הליכים בהוצאה לפועל – 49,853 ש"ח
סכום חובות מינימלי לדיון בבקשת היחיד למתן צו לפתיחת הליכים בפני הממונה – 149,559 ש"ח
בקשה לפתיחת הליכים ליחיד תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
רשות האכיפה והגבייה
במקרה שהיקף החובות המוצהרים נמוך מסכום החובות המינימלי לדיון בבקשת היחיד למתן צו לפתיחת הליכים בפני הממונה – הבקשה תועבר לטיפול ברשות האכיפה והגבייה.
ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בה קיים מסלול חדלות פירעון במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל של החייב או במחוז שבו מתגורר החייב או מנהל את עסקיו.
ההליך יתנהל בפני רשם ההוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון. הליך חדלות פירעון המתנהל ברשות האכיפה והגבייה יתחיל בניסיון לגבש הסדר תשלומים בין החייב לבין הנושים.
הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
במקרה שסך החובות המוצהרים גבוה מסכום החובות המינימלי לדיון בבקשת היחיד למתן צו לפתיחת הליכים בפני הממונה – הבקשה תטופל ע"י הממונה על הליכי חדלות פירעון אשר יחליט על מתן צו פתיחת הליכים או דחיית הבקשה.
הליך חדלות פירעון הנפתח לבקשת חייב אשר מטופל ע"י הממונה יתנהל בבית משפט השלום במחוז המתאים על פי כתובת המגורים המוצהרת של החייב, או במקום בו הוא מנהל את עסקיו, או במקום בו מצויים נכסיו.
הצו לפתיחת הליכים ניתן על ידי הממונה. כמו כן, גם בקשות ביניים לאורך חיי ההליך מוכרעות על ידי הממונה בהתאם לסמכויותיו בחוק. בקשות הנושאות אופי של סכסוך בהתאם להוראות החוק יועברו להכרעת בית המשפט.
שלבי הליך חדלות פירעון לחייב יחיד שנפתח ע"י החייב עצמו
משך ההליך הוא כ-4 שנים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למועד קבלת ההפטר.
הליך חדלות הפירעון של חייב יחיד כולל מספר שלבים:
שלב א'- פתיחת ההליך –
ממועד הגשת הבקשה ועד למתן הצו לפתיחת הליכים. במהלך תקופה זו יבחן הממונה את בקשת החייב לצורך מתן החלטה. בשלב זה יכול הממונה לבקש השלמת מסמכים או לזמן את החייב לדיון במשרדי הממונה. בתום תהליך הבחינה ייתן הממונה החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים או דחייתו. הצו יכלול חובת תשלום חודשי, חובת דיווח על הכנסות והוצאות ויטיל על החייב מגבלות הקבועות בחוק.
שלב ב'- תקופת הביניים –
תקופת הביניים נמשכת כ-11 חודשים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי.
במהלך תקופת הביניים על החייב לעמוד בחובות ובמגבלות שהוטלו עליו בצו לפתיחת הליכים, לשתף פעולה עם הנאמן ועם הממונה ולקיים את החלטות הממונה ובית המשפט.
הנאמן – במהלך ששת החודשים הראשונים שבתקופת הביניים, יגישו הנושים של החייב תביעות חוב לנאמן. הנאמן יערוך בירור על אודות הנסיבות שהביאו את החייב לפתיחת הליך חדלות הפירעון, ישלים פרטים ומידע על אודות החייב, יברר אודות נכסים מהם ניתן לפרוע את החובות וידווח לממונה על התנהלות החייב ממועד פתיחת ההליך ועל ממצאי הבירור שערך. במקביל, הנאמן יבדוק את תביעות החוב שהוגשו על ידי הנושים, יקבע לגבי כל תביעת חוב מהו היקף החוב וסוג החוב. בסיום תהליך בדיקת תביעות החוב יתגבש היקף חובות החייב וסיווגם.
בתקופת הביניים יכול כל אחד מהצדדים בהליך להגיש בקשות לממונה או לבית המשפט בהתאם להוראות החוק. הממונה יקבל דיווחים מהנאמן על אודות התנהלות החייב, יכריע בבקשות שיוגשו אליו בהתאם להוראות החוק, ולקראת סוף תקופת הביניים יגבש תכנית לשיקום כלכלי לחייב, אותה יגיש לבית המשפט.
דיון בבית המשפט על מתן צו לשיקום כלכלי – הדיון בבית המשפט נערך על בסיס דו"ח ממצאי הבדיקה שהגיש הנאמן והמלצת הממונה על תכנית לשיקום כלכלי לחייב. לדיון מתייצבים הצדדים בהליך, ורשאי להתייצב כל בעל עניין בהליך. בדיון זה בית המשפט יקבל החלטה על מתו צו לשיקום כלכלי או על ביטול ההליך, כמו כן יכול בית המשפט לדחות את ההחלטה ולתת הוראות נוספות צו לשיקום כלכלי יכלול את התנאים לשיקומו הכלכלי של החייב, וביניהם: תקופה מוגדרת בה ישלם החייב תשלומים לקופת הנשייה, נכסים אשר ימומשו לטובת פירעון החובות, אופן מימוש הנכסים, מגבלות אשר יחולו על החייב בתקופת השיקום הכלכלי, לעיתים הצו יכלול חובת השתתפות של החייב בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. הצו יגדיר מאילו חובות עבר יקבל החייב פטור בסיום ההליך, בהתאם להוראות החוק.
הפטר לאלתר- כאשר בית המשפט ימצא כי יכולת ההשתכרות של החייב אינה עולה על צרכי המחייה הבסיסיים, ואין תועלת בהמשך ניהול הליך חדלות הפירעון, יינתן לחייב בצו השיקום הכלכלי הפטר לאלתר, ללא תכנית לשיקום כלכלי.
במקרה בו ימצא בית המשפט כי החייב ניצל את הליך חדלות הפירעון לרעה או לא שיתף פעולה עם הנאמן והממונה או הפר את המגבלות אשר הוטלו עליו באופן הפוגע מהותית בניהולו התקין של ההליך, יורה בית המשפט על ביטול הצו לפתיחת הליכים וכיצד יש לנהוג בנכסים אשר הצטברו בקופת הנשייה. במקרה זה, לא יינתן לחייב פטור מחובות העבר.
שלב ג' – תקופת השיקום כלכלי –
הינה תקופה שממועד מתן הצו לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט ועד לסיום הליך חדלות הפירעון. נמשכת כ-3 שנים.
בתקופה זו על החייב לעמוד בתנאי הצו לשיקום כלכלי, כלומר לשלם תשלומים לקופת הנשייה, לסייע במימוש הנכסים לטובת פירעון החובות, ולעמוד בכל תנאי נוסף שקבע בית המשפט בצו לשיקום כלכלי.
הנאמן יעקב אחר קיום התכנית לשיקום כלכלי על ידי החייב וידווח על כך לממונה. כמו כן, הנאמן יפעל למימוש נכסי החייב בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי, ויעביר את תמורת המימוש לקופת הנשייה. במהלך התקופה, הממונה יפקח על עבודתו של הנאמן ויכריע בבקשות אשר יוגשו בהתאם להוראות החוק. במקרה בו ידווח לממונה כי החייב אינו עומד בתנאי התכנית לשיקום כלכלי, ישקול הממונה הגשת בקשה לבית המשפט לביטול הצו לפתיחת הליכים וההליך בכללותו. גם בסמוך לסיום תקופת השיקום הכלכלי הנאמן והממונה יבחנו את עמידת החייב בתכנית השיקום הכלכלי לקראת אישור ההפטר.
הפטר – הממונה יאשר כי החייב עמד בתנאי התכנית לשיקום כלכלי, ולאחר מכן יהיה החייב פטור מחובות העבר, בהתאם להוראות הצו לשיקום כלכלי.
לשאלות בנושא בקשת יחיד לחדלות פירעון ניתן לשלוח בטופס להלן:
אם ברצונכם שנחזור אליכם טלפונית נא לרשום בגוף ההודעה בציון טלפון לחזרה.
להודעה מידית, לחצו על כפתור לשוחח ב-WhatsApp