חידושי פסיקה – סמכות הממונה לדחות בקשה למתן צו פתיחת הליכים לאחר שהליך קודם בוטל בסמוך בשל ניצול לרעה ובהתאם ל"הלכת אלקצאצי"

פסק דין בעניין סמכות הממונה לדחות בקשה למתן צו פתיחת הליכים לאחר שהליך קודם בוטל בסמוך בשל ניצול לרעה ובהתאם ל"הלכת אלקצאצי"

ביום 30.3.2020 ניתן פסק דין חשוב ומקיף, בערעור ראשון שהוגש על החלטת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לדחות בקשה למתן צו לפתיחת הליכים. החלטת הממונה דחתה הבקשה למתן הצו לפתיחת ההליכים, לאחר שהליך קודם בעניינו של החייב בוטל בשל ניצול לרעה, וכאשר הבקשה החדשה הוגשה במועד הסמוך מדי להחלטת הביטול, בניגוד ל"הלכת אלקצאצי".

"הלכת אלקצאצי" שניתנה בשנת 2014 על ידי בית המשפט העליון, ונהגה בבתי המשפט המחוזיים, חלה בתקופה בה נוהלו הליכי פשיטת רגל על פי הפקודה. הלכה זו קבעה, כי חייב שבעניינו בוטל הליך פשיטת רגל, אינו רשאי לפתוח בהליך פשיטת רגל חדש, אלא לאחר שתעבור "תקופת צינון". תקופת זו הוגדרה על ידי בית המשפט העליון כבין שנה לשנה וחצי, וכאשר ביטול ההליך הקודם נעשה בנסיבות חמורות, יכולה להגיע התקופה אף עד כדי שנתיים ומחצה.

במסגרת הערעור על החלטת הממונה, דן בית המשפט בשתי סוגיות מרכזיות:

  1. האם "הלכת אלקצאצי" עומדת גם כיום על מכונה, לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
  2. מיהו "הגורם המוסמך" להחליט באשר לאורך תקופת הצינון. האם בית המשפט או הממונה? וכתוצאה מכך, מיהו בעל הסמכות לדחות את בקשת החייב למתן צו פתיחת הליכים, מן הטעם שתקופה זו טרם חלפה.

במסגרת פסק הדין בערעור נקבעו בין היתר הדברים הבאים:

  1. בית המשפט קיבל את עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפיה "הלכת אלקצאצי" שרירה וקיימת גם לאחר כניסתו לתוקף של חדלות פירעון. קביעת בית המשפט מבוססת על תכליותיו של חוק חדלות פירעון, עיקרון תום הלב, ועל אינטרס הציבור במניעת בזבוז משאבי ציבור ובניהול הליכי סרק.
  2. בית המשפט קיבל את מדיניות הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הקובעת כי במקרים כאמור יש לנקוט בעמדה מקלה לעניין תקופת הצינון. כלומר, קביעתה של התקופה, ככלל, על הרף הנמוך של שנה, בהיעדר קביעה שיפוטית אחרת.
  3. בית המשפט קיבל עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפיה הוא הגורם המוסמך לדחות את הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים ולקבוע את המועד החדש להגשתה. את עמדתו זו ביסס בית המשפט, בין היתר, על סמכותו הרחבה של הממונה בניהול הליכי חדלות הפירעון של היחיד, ועל שיקול הדעת הרחב הנתון לממונה בניהול הליכים אלה.

פורסם על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ביום 19/04/2020לוגו הממונה

לקריאת פסק הדין

 חדל"פ 19-09-64224 שייח יוסף נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב 

Comments

comments

פוסטים קשורים לנושא זה

ספר לנו מה אתה חושב?

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.