כניסת לקוחות

מחשבון תשלום חודשי בהליך חדלות פרעון

תפריט ניווט מהיר >>

רוצים לדעת לחשב את גובה צו התשלומים בהליך חדלות פירעון?

בנינו לכם מחשבון וכתבנו הסברים.
בנוסף תוכלו לקבל ישירות אליכם למייל מסמך שיעזור לכם להבין, לדעת ולעמוד על שלכם!
בהתאם לנתונים שמסרת: צו התשלומים שתידרש לשלם הינו ש"ח
*השימוש במחשבון ללא עלות ולא נדרשת הרשמה או לספק פרטים מזהים.

[נוהל מעודכן ליום 26.01.2025]

 

לאחר מענה על השאלות ובלחיצה על כפתור "חשב" תתקבל מיד התוצאה.

אם תרצו, תוכלו לקבל פלט של תוצאת החישוב ישירות אליכם למייל (ללא עלות) הכולל הסבר מפורט והפניות לסעיפים הרלוונטיים מתוך הנוהל, שיעזרו לכם להבין ולטעון, מדוע גובה הצו שלכם צריך להיות על פי התוצאה שתקבלו במחשבון. *מותנה בהרשמה לאתר!

תוכלו להשתמש בפלט שתקבלו לצורך השוואה לצו התשלומים שנקבע לכם ולצורך הגשת פניה לממונה לשינוי גובה צו התשלומים בתקופת הביניים ו/או לצורך תגובה לדוח ממצאי בדיקה שיגיש הנאמן ו/או לצורך הגשת בקשה לשינוי תוכנית התשלומים שנקבעה לאחר צו השיקום עקב שינוי נסיבות מהותי.

>>> לחצו כאן לקבלת למידע על הגשת בקשה להפחתת גובה צו התשלומים <<<

 

  • הגבלת אחריות
    המידע והתחשיבים המוצגים באתר זה בנוגע לגובה צו תשלומים בהליך חדלות פירעון נועדו למטרות כלליות בלבד ואינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי מקצועי. השימוש במידע זה נעשה על אחריות המשתמש בלבד.

  • דיוק המידע
    אנו עושים כל מאמץ לספק מידע מדויק ועדכני, אך אין אנו יכולים לערוב לכך שהמידע והתחשיבים באתר יהיו חפים מטעויות או שלמים בכל עת. המשתמש נדרש לוודא את המידע עם אנשי מקצוע מתאימים בטרם קבלת החלטות על בסיסו.

  • ייעוץ משפטי אישי
    המידע והתחשיבים המוצגים באתר אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי מקצועי המותאם אישית לצרכי המשתמש. למען הבטחת התוצאה המשפטית הטובה ביותר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מוסמך בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מוזמנים להשאיר לנו פניה בעמוד צור קשר

  • סייגים ואי-התחייבות
    אנו לא נהיה אחראים לכל נזק או הפסד שנגרמו כתוצאה מהשימוש במידע או בתחשיבים המוצגים באתר, בין אם מדובר בנזק ישיר, עקיף, נלווה או תוצאתי. המשתמש משחרר את בעלי האתר, עובדיו, נציגיו או כל גורם אחר הקשור לניהול האתר מאחריות משפטית כלשהי.

  • הפנייה למקורות נוספים
    ככל שישנם ספקות או שאלות בנוגע להליך חדלות פירעון ולגובה צו תשלומים, מומלץ לעיין בסעיפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.

הנחיות לשימוש במחשבון

במחשבון זה ניתן לבצע חישוב של גובה צו התשלומים החודשי שתידרשו לשלם בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהתאם לנוהל אמות מידה לחישוב התשלום החודשי (מהדורה 5) שפורסם על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

נוהל זה קובע את אופן חישוב התשלום החודשי שחייבים בהליך חדלות פירעון צריכים לשלם לקופת הנשייה, בהתאם להכנסתם והוצאותיהם. מטרת הנוהל היא להבטיח אחידות ושוויון בין חייבים, תוך התחשבות בנסיבותיהם האישיות. הנוהל מגדיר את המונח "דמי מחיה" ואת העקרונות המנחים לקביעת גובה התשלומים, ומפרט את המודל לחישוב התשלום החודשי.

המודל לוקח בחשבון את ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי (הכנסות בניכוי הוצאות והסכום הבסיסי לקיום), ומחלק אותה בין החייב לבן/בת הזוג בהתאם לחלקם היחסי בהכנסה. התשלום החודשי של החייב הוא מחצית מחלקו היחסי בהכנסה הפנויה, במטרה לאפשר את שיקומו הכלכלי.

"מודל זה ישמש את הממונה בקביעת התשלומים החודשיים עד שיקבעו כללי המחיה בכבוד בהתאם להוראות סעיף 162(ב)(1) לחוק." [מתוך סעיף 11 בנוהל]

!!! המחשבון לא רלוונטי לתיקים שנקבע בהם צו תשלומים 0 ואינו משקלל בתוצאה סיטואציה שבה נדרש להתחשב בהוצאה עבור זכאי למזונות.

בסעיף 19.1 לנוהל קבע הממונה שככלל התשלום החודשי יקבע בהתאם לנוסחת החישוב והוראות נוהל זה וכל סתירה תיעשה במשורה. יחד עם זאת, בסעיף 14.3 לנוהל נרשם כי הממונה רשאי לקבוע במקרים מתאימים ובהתחשב בהכנסתו של החייב ובהתנהלותו במהלך ההליך, כי הוא ידרש להעביר שיעור גבוה יותר מהכנסתו הפנויה לקופת הנשייה.

כלומר, המחשבון לא עומד לבדו כשיקול בלעדי לקביעת גובה הצו, אלא תלוי בהתנהלות בהליך ובנסיבות המקרה הספציפי.

לכן מובהר כי – השימוש במחשבון זה הינו על אחריות המשתמש בלבד ואין לראות באמור מעין ייעוץ משפטי כזה או אחר, כל מקרה לגופו על פי נתוני התיק. אין האתר מתחייב לעדכון הנתונים בזמן אמת ויש לוודא נכונות המידע בטרם השימוש במחשבון.

בהמשך העמוד ישנו הסבר מורחב למושגים בשאלון, יש לוודא שהתשובה שהזנתם הינה בהתאם להוראות הנוהל. מומלץ להתחיל בקריאה של המושגים והכרתם ורק לאחר מכן להשיב על השאלות.

טוב לדעת: לאחר שקיבלתם תוצאה, ניתן לשנות את הסכומים שכתבתם בשדות וללחוץ שוב על כפתור "חשב" ותקבלו תוצאה מעודכנת.

אין צורך לרענן את העמוד או להיכנס למחשבון מחדש.

הסבר למושגים במחשבון

לצורך חישוב התשלום החודשי, "התא המשפחתי" כולל את החייב, בן/בת הזוג ומי שפרנסתם על החייב (למשל ילדים עד גיל 21 או ילדים עם מוגבלויות התלויים בחייב כלכלית, או קרובי משפחה אחרים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם). [סעיף 15.2 לנוהל]

ההכנסה נטו של התא המשפחתי היא סך כל ההכנסות החודשיות של כל אחד מבני התא המשפחתי, בניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וניכויים חובה אחרים. [סעיף 15.3.1 לנוהל].

לגבי שכיר- בניכוי מס הכנסה, הפרשה לפנסיה וביטוחי חובה.

לגבי עצמאי – בניכוי ההוצאות המותרות בניכוי, וסכומים החייבים בהפרשה מתוך ההכנסה (מס הכנסה, הפרשות לפנסיה וביטוחי חובה). 

בנוסף להכנסה מעבודה, "הכנסה נוספת" יכולה להיות הכנסה מקצבאות, דמי שכירות, דמי מזונות, או כל מקור הכנסה אחר שאינו הכנסה מעבודה. [סעיף 15.3 לנוהל]. בסעיף זה הכוונה לכל מקור הכנסה אחר.

הכנסה המתקבלת מהשכרת נכס, כגון דירה או חנות. [סעיף 15.3 לנוהל]

קצבאות שונות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, כגון קצבת נכות, קצבת זקנה, קצבת שארים וכו'. [סעיף 15.3 לנוהל]

הכנסה המתקבלת כדמי מזונות, אשר נפסקו על ידי בית המשפט או בהסכם בין הצדדים. [סעיף 15.3 לנוהל]

רשימה סגורה: הוצאות חריגות שאינן חלק מהוצאות המחיה הרגילות, כגון הוצאות רפואיות חיוניות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי, הוצאות נסיעה לעבודה בתחבורה ציבורית, עלויות טיפול בילדים מתחת לגן חובה עד לסך של 2,500 ש"ח עבור כל ילד, עלויות בגין צהרונים עד כיתה ג' ועד לסך של 1,000 ש"ח לילד. [סעיף 15.4.1 לנוהל]

צו שניתן על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון במסגרת הליך חדלות פירעון של בן/בת הזוג, הקובע את גובה התשלומים החודשיים שעל בן/בת הזוג לשלם לקופת הנשייה. [סעיף 16.3 לנוהל]

נוסחת חישוב צו תשלומים בחדלות פירעון

נוסחת חישוב צו תשלומים בחדלות פירעון

הסכום הבסיסי לקביעת התשלום החודשי

הסכום הבסיסי מבוסס על סכומי קצבת נכות שסכומה מתעדכן בסעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995 ומהווה סכום שנועד להבטיח צורכי מחייה מינימליים ולספק אמצעי קיום בסיסיים. הסכום הבסיסי מגלם בתוכו גם את הוצאות המגורים.

הרכב המשפחה : הסכום הבסיסי*
יחיד / נשוי חי בנפרד : 4,556 ש"ח
רווק / גרוש / אלמן+ילד : 6,056 ש"ח
זוג : 6,024 ש"ח
זוג+ילד : 7,524 ש"ח
זוג+2 ילדים : 9,024 ש"ח
זוג+3 ילדים : 10,524 ש"ח
זוג+4 ילדים : 12,024 ש"ח
זוג+5 ילדים : 13,324 ש"ח

*הסכומים מעודכנים לשנת 2025.
 

לחנונים שבנינו להלן ההסבר כיצד יש לחשב את הסכום הבסיסי:

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995

סעיף 1: הגדרות מגדיר את "הסכום הבסיסי" 

(1)   לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים; ואלה הגמלאות:

(ד)    קצבת נכות המשתלמת לפי הוראת סימן ג' בפרק ט';

 

סעיף 200: קצבה מלאה ושיעורה 

(א)  נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה):

      1. 107%;
      2. 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו;
      3. 21.40%;
      4. (א)   17%, למעט לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו;
      5. (ב)   4.62%, לעניין מי שהוראות סעיף 307 חלות לגביו.

(ב)  שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה).

(ג)   היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן:

      1. בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב בפרט 1 שבלוח ט' – 12.5% מהסכום הבסיסי;
      2. בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" – כהגדרתו בסעיף 238.

(ד)  תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%.

במילים פשוטות:

אנחנו רוצים לדעת כמה שווה קצבה חודשית מלאה = צירוף השיעורים מתוך הסכום של קצבת יחיד מלאה.

קצבת יחיד מלאה = 25% מהסכום הבסיסי ליחיד.

לכל זה יש להוסיף תוספת עבור בן זוג + ילדים + הצמדה

 

תוספת עבור בן זוג+ילדים:

תוספת על בן זוג 12.5% מהסכום הבסיסי

ילד 1 תוספת 10% מהסכום הבסיסי

ילד 2 תוספת 10% מהסכום הבסיסי

ילד 3 והילך תוספת 7% מהסכום הבסיסי

 

ועכשיו חישובים: כמה זה הסכום הבסיסי ליחיד?

25% מתוך הסכום הבסיסי (7,050) = 1,762.5 ש"ח = "קצבת יחיד מלאה"

107%*1762.5=1,885.8 ש"ח

20.6%*1762.5=363 ש"ח

17%*1762.5=299.6 ש"ח

4.62%*1792.5=81.4 ש"ח

(1,762.5+1,885.8+363+299.6+81.4) = 4,392.3 ש"ח.

 

על סכום זה יש להוסיף הצמדה למדד: [תתפנקו, אני עצרתי כאן]

סעיף 1: הגדרת "הסכום הבסיסי"

תת סעיף (3)(4)

(4)    על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג' בפרק ט' וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה הקודמת שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:

(א)   אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו –

"השכר הממוצע לשנת 2020" – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020);

"השכר הממוצע המתוקן" – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%;

(ב)   אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);

 

מחשבון תשלום חודשי בהליך חדלות פרעון

פרטי התא המשפחתי והכנסות
הוצאות מיוחדות על פי הנוהל

קישורים חיצוניים באותו נושא

נוהל אמות מידה לחישוב התשלום החודשי שעל החייב לשלם לקופת הנשייה עם מתן הצו לפתיחת הליכים למשך תקופת הביניים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי.

https://www.gov.il/he/departments/policies/standards-monthly-payment

עתירה שהוגשה על ידי התנועה לחופש מידע כנגד המוסד לביטוח לאומי בעניין קוד מקור של המחשבון שפעל באתר ובמסגרתו ניתן היה לחשב את "חישוב הוצאות מחיה בכבוד"

 
מהי נוסחת החישוב של הביטוח הלאומי לסכום המינימלי הנדרש ל"מחייה בכבוד"

טיוטת תקנות שמטרתם לקבוע הוראות לחישוב דמי מחייה בהליכי חדלות פירעון, אולם הם לא קודמו על ידי הממשלה ולא עברו את אישור הכנסת.

טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הוראות לעניין דרך חישוב דמי מחיה בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד), התשפ"ב-2022

מאמר מתוך הבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם המדבר על הזכות לקיום בכבוד בחוק חדלות פירעון – התקנות החסרות.

יישום חוק חדלות פירעון כפגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד

השיקולים של בית המשפט בקביעת צו תשלומים:

בקביעת גובה צו התשלומים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ישנה פסיקה מנחה שמדגישה מספר עקרונות מרכזיים:

  1. מיצוי כושר ההשתכרות: בית המשפט מדגיש את חשיבות מיצוי כושר ההשתכרות של היחיד כחלק מהתכלית השיקומית של החוק.
  2. איזון בין צרכי החייב לאינטרסים של הנושים: נדרש איזון בין הצורך לאפשר לחייב קיום בכבוד לבין האינטרס של הנושים לפירעון החוב.
  3. גמישות בקביעת התשלום: בית המשפט רשאי לקבוע תשלום מדורג או לשנות את גובה התשלום בהתאם לשינוי נסיבות.
  4. התחשבות בנסיבות אישיות: יש להתחשב במצבו האישי של החייב, כולל מצב משפחתי, בריאותי וכלכלי.
  5. בחינת מקורות הכנסה נוספים: יש לבחון את כל מקורות ההכנסה של החייב, כולל נכסים ותמיכה משפחתית.
  6. שיקולי תום לב: התנהלות החייב ונסיבות יצירת החובות נלקחות בחשבון בקביעת גובה התשלום.
  7. אפשרות לשינוי הצו: ניתן לשנות את צו התשלומים אם חל שינוי נסיבות מהותי או התגלו עובדות חדשות.

שיקולים אלו שמובאים מפסיקות בתי המשפט, מדגישים את הצורך באיזון עדין בין שיקום החייב לבין הגנה על זכויות הנושים, תוך התחשבות במכלול הנסיבות של כל מקרה.

  • בפסק דין מיום 28.2.2022 (תיק 30793-04-20 חדלפ) נקבע כי על החייב לעמוד בצו החיוב מדי חודש, להגיש דוחות כלכליים כסדרם ולהמציא לנאמן את כל המסמכים הנדרשים. אי עמידה בדרישות אלו עלולה להוביל לביטול ההליך.
  • בפסק דין מיום 21.11.2021 (תיק 75102-01-20 חדלפ) הודגש כי בתקופת הביניים צו התשלומים נקבע על פי ההשתכרות בפועל, בעוד שבתקופת התשלומים הוא נקבע על בסיס כושר ההשתכרות.
  • בפסק דין מיום 7.12.2021 (תיק 30018-06-20 חדלפ) נקבע כי על החייב מוטלת חובה למצות את כושר השתכרותו כחלק מחובתו להתנהל בתום לב במסגרת ההליך.
  • בפסק דין מיום 24.7.2024 (תיק 44069-05-24 רחדפ) נקבע כי התנהלות שלא בתום לב של החייב צריכה להשפיע על קביעת גובה צו התשלומים, ולא רק על שלב ביטול ההליך.

    פסקי דין אלו מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה של החייב, מיצוי כושר ההשתכרות, והתנהלות בתום לב כגורמים משמעותיים בקביעת צו התשלומים.

כניסה לאזור האישי