מצגת – החוק לצמצום השימוש במזומן

להלן מצגת הסבר בנוגע להוראות החוק לצמצום השימוש במזומן. המצגת ניתנת להורדה ושיתוף לצורכי לימוד אישיים בלבד.

בכל מקרה אין להסתמך על ו/או לראות במה שנאמר ו/או על מה שלא נאמר במצגת כמתן ייעוץ אישי ו/או כמידע עדכני ומחייב.

הגבלות על תשלומים במזומן

החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לסייע במאבק בהון השחור ובפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור, וכן לעשות צדק עם אוכלוסיית משלמי המסים כחוק.

החוק כולל, בין היתר, הגבלות על השימוש במזומן ובשקים, הגבלות החלות על עוסק, אדם שאינו עוסק, תייר, רו"ח ועו"ד בעת מתן "שירות עסקי" ללקוח.

בין עיקרי החוק:​

• בעסקאות עם עוסק מעל 11,000 ₪ – ניתן לשלם במזומן 10% ממחיר העסקה או 11,000 ₪, לפי הנמוך בהם.
• בעסקאות בין אנשים פרטיים מעל 50,000 ₪ – ניתן לשלם במזומן 10% ממחיר העסקה או 50,000 ₪, לפי הנמוך בהם.
• איסור תשלום בהמחאה פתוחה, למעט בעסקה בין אנשים פרטיים בסכום של עד 5,000 ₪.
• מותר להסב המחאה בתנאי שצוינו בגב ההמחאה שם ות"ז של המסב.
• ניתן להסב המחאה בסך של 10,000 ₪ ומעלה רק פעם אחת. ​

 עוד נקבע בחוק כי יוטל עיצום כספי או קנס מנהלי על מפרי החוק, בהתאם לסיווגם ועונשי מאסר בשל מעשי מרמה.

"תשלום במזומן" – סכום המשולם או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה:

(1)  סכום בשיעור של 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה או מסכום ההלוואה, לפי העניין; [ברירת המחדל]

(2)  הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה, לפי העניין;

חריג: לא יחול על תשלום במזומן בין קרובי משפחה, למעט שכר עבודה

סימולטור החוק לצמצום השימוש במזומן: https://www.misim.gov.il/gmsimmzmn/#/mzuman/main

הגבלות על שימוש בשקים והיסבם

לא ייתן עוסק ולא יקבל, במסגרת עסקו, תשלום בשיק בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.

בהתאמה – לא ייתן אדם שאינו עוסק לעוסק, במסגרת עסקו של העוסק, תשלום בשיק, בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם העוסק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.

לא יקבל אדם שאינו עוסק תשלום בשיק העולה על 5,000 שקלים חדשים, בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששמו נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.

לא ייתן אדם שאינו עוסק לאדם אחר שאינו עוסק תשלום בשיק העולה על 5,000 שקלים חדשים, בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.

לא יסב אדם שיק ולא יקבל נסב שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק.

לסיכום:

ההגבלות חלות על שקים עבור: עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה, מתנה.

עוסק (במסגרת עסקו) יקבל או ייתן שקים, בכל סכום, רק כאשר שם מקבל התשלום נקוב בשיק כנפרע או כנסב. כמו כן עוסק יסב שיק ויקבל שיק מוסב, רק אם שמו ומספר תעודת זהותו של המסב נקובים בשיק. ההגבלות הללו חלות לגבי כל סכום של שיק.

שיק מהו?

•סעיף 73 לפקודת השטרות – •(א)  שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן. •(ב)  שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו.

הגדרות ומונחים :

• "מזומן" שטרות כסף ומטבעות שהם המטבע החוקי בישראל, וכן מטבע חוץ.
• "עוסק" מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, כולל מלכ"ר.
• "עסקה" מכירה או קנייה של נכס, או מתן/קבלה של שירות.
• "מחיר עסקה" התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות מס ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות.
• "אדם שאינו עוסק" אנשים פרטיים וכן עוסקים המבצעים פעולות שלא במסגרת עסקם.
• "שיק פתוח" כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על השיק.
• "מסב" המוטב שהעביר את הצ'ק למישהו אחר (פרטי או עוסק).
• "נסב" מי שלטובתו הוסב הצ'ק.
• "הסב" – היסב מוגמר במסירה;

 הוראות החוק באשר לעוסק (במסגרת עסקו)

• עוסק יקבל או ייתן צ'ק, בכל סכום, רק כאשר שם מקבל התשלום נקוב בצ'ק כנפרע (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב).
• עוסק יסב צ'ק ויקבל צ'ק מוסב, בכל סכום, רק אם שמו ומספר תעודת זהותו של המסב נקובים בצ'ק.
• כלומר – חובה לציין את שם מקבל התשלום בכל השיקים. גם בשיק למוטב בלבד וגם בשיק סחיר.
• אין משמעות לסכום השיק.
• שיקים בפורמט הישן ניתנים לשימוש עד הודעה חדשה.
• ההגבלות חלות על צ'ק עבור: עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה, מתנה.
• בצ'ק שאדם פרטי נותן לעוסק (בכל סכום): חובה לרשום את שם העוסק כנפרע  (בצ'ק שניתן בפעם הראשונה) או כנסב (בצ'ק מוסב).
• בהתאם לחוק צמצום השימוש במזומן– חל איסור לתת/לקבל "צ'ק פתוח" (כאשר לא כותבים את השם של מקבל התשלום על הצ'ק) כאשר עוסק הינו צד לעסקה. על-כן, חובה לרשום את שם המוטב בצ'ק ואסור להשאיר אותו "פתוח". לחילופין, ניתן לתת את הצ'ק לעוסק שיחתים את חותמת החברה כמוטב בנוכחות נותן הצ'ק ובמעמד נתינת הצ'ק.​

כאשר שני הצדדים לעסקה אינם עוסקים  •האיסור לקבל או לתת צ'ק ללא פרטי המוטב חל על תשלום בצ'קים שסכומם גבוה מ- 5,000 ש"ח.

כיצד יש להסב שיק?

הסבת הצ'ק מתבצעת באמצעות רישום הפרטים הבאים על גב הצ'ק: המסב: שם ות"ז. הנסב: שם. באופן זה מתאפשרת העברתו של הצ'ק ממסב לנסב.​

כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר צ'ק שקיבל לאדם פרטי/עוסק אחר והסכום הוא מעל 10,000 ₪, ניתן לעשות זאת פעם אחת בלבד בציון שמו ומספר הזהות/ח.פ. שלו – כמסב הצ'ק, וכן ציון שמו של הנסב, באופן הבא:

בהתאם להגבלות המצוינות ב"חוק לצמצום השימוש במזומן" – כאשר אדם פרטי/עוסק מעוניין להסב/להעביר את הצ'ק שקיבל לאחר, יוכל לעשות זאת ללא הגבלת מספר ההסבות אם סכום הצ'ק הוא מתחת ל-10,000 ₪.

בעת ההסבה נדרש לכתוב בגב הצ'ק את השם ומספר הזהות של המסב וכן את שמו של הנסב, באופן הבא:

מה צריך לבדוק כשמקבלים שיק מוסב?

כאשר אני מקבל/ת צ'ק מוסב, כלומר – אני הנסב השני, עלי לבדוק שלושה דברים:

1. ששם המוטב מצוין בצ'ק בחזית הצ'ק.
2. ששם המסב הראשון של הצ'ק ומספר הזהות שלו רשומים על גבי הצ'ק.
3. ששם הנסב הראשון רשום על גבי הצ'ק.

אם סכום הצ'ק גבוה מ-10,000 ₪ – עלי לדעת שאני לא יכול לקבל את הצ'ק משום שבסכום זה לא ניתן להסב צ'ק יותר מפעם אחת לאדם פרטי או לעוסק.

אם סכום הצ'ק נמוך מ-10,000 ₪, עלי לוודא, בנוסף לאמור לעיל, כי שם המסב השני של הצ'ק ומספר הזהות שלו רשומים על גבי הצ'ק, וכן שמי מופיע כנסב שני.​

לסיכום: מה ההגבלות שיש בחוק המזומן בכל הנוגע להסבת שיק?

ההגבלות בחוק לגבי הסבות של צ'קים הן:

• אסור להסב צ'ק ואסור לקבל צ'ק מוסב בכל סכום, מבלי ששמו ומספר הזהות של המסב רשומים על הצ'ק.
• בצ'ק מעל 10,000 ₪ אסור להסב צ'ק יותר מפעם אחת לאדם פרטי או לעוסק.
• לבנק אסור לפרוע צ'ק ללא ששם המקבל כתוב בו.
• לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ₪ אם הוא הוסב יותר מפעם אחת לאדם פרטי/עוסק.
• לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ₪ אם הוא הוסב יותר מפעמיים, כאשר ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח.
• לבנק אסור לפרוע צ'ק מוסב בסכום גבוה מ-10,000 ₪ אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.

עיצום כספי וסמכויות פיקוח ואכיפה

הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, במסגרת עסקו, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור כאמור בסעיף קטן (ג), מהתשלום במזומן, מהתשלום בשיק או מהשיק המוסב, לפי העניין:

1. נתן או קיבל תשלום במזומן בעבור עסקה שמחירה עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(א);
2. קיבל תשלום במזומן מתייר בעבור עסקה שמחירה עולה על פי חמישה מהסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, ואם שונה הסכום לפי הוראות סעיף 33(ב) – אם מחיר העסקה עולה על 40,000 שקלים חדשים, בניגוד להוראות סעיף 2(ה);
3. נתן או קיבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה, שסכומם עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ז);
4. נתן או קיבל תשלום במזומן כמתנה שסכומה עולה על הסכום הנקוב בפרט (2) לתוספת הראשונה, בניגוד להוראות סעיף 2(ח);
5. נתן או קיבל תשלום בשיק בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין, בניגוד להוראות סעיף 4(א);
6. הסב שיק או קיבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק, בניגוד להוראות סעיף 4(ה);
7. לא תיעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל תקבול כאמור בסעיף 29.

שיעור העיצום הכספי

1. אם התשלום או השיק הוא עד 25,000 שקלים חדשים – שיעור של 15%;
2. אם התשלום או השיק הוא מעל 25,000 שקלים חדשים ועד 50,000 שקלים חדשים – שיעור של 20%;
3. אם התשלום או השיק הוא מעל 50,000 שקלים חדשים – שיעור של 30%.

פרק ח' לחוק מאפשר לממונה להסמיך עובדי רשות המיסים שישמשו כמפקחים ויהיו להם סמכויות אכיפה ופיקוח. באפשרותם לדרוש מכל אדם פרטים ומידע או מסמך ולהיכנס למקום לשם פיקוח. במקרה והתעורר חשד לביצוע עבירה יש למפקחים סמכות לחקור כל אדם ולתפוס כל חפץ.

תודה
THANK YOU

Comments

comments