הסדר נושים בהוצאה לפועל – חובות עד 153 אלף ש"ח

הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך

הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך מוסדרים בפרק י"ב לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר נכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019.

הליך זה מתאים למי שסך חובותיו מעל 50,000 ש"ח ועד 153,000 ש"ח

את הבקשה לצו לפתיחת הליכים ניתן להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי הוצאה לפועל נגד היחיד.

שלב 1 – גיבוש הסדר תשלומים

במידה והרשם יגיע למסקנה שבקשת החייב על צרופותיה עונה על התנאים הקבועים בחוק, יורה כי תוך 30 יום ממועד הגשת הבקשה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.

הישיבה תנוהל על ידי נציג הרשם שינסה לגבש הסדר תשלומים שיחול על החייב לגבי החובות שהוא חב בהם כלפי נושיו, למעט חובות שאינם ברי הפטר.

תוצאות הישיבה יכולה להוביל לאחת מאלו –

הצלחה בגיבוש הסדר תשלומים בין החייב וכל הנושים שהם צד להסדר, אז ההסדר יועבר לאישור רשם ההוצאה לפועל.
לאחר האישור, ההליכים כנגד החייב יושהו בתקופת ביצוע ההסדר ובסיומו יסגרו התיקים בהוצל"פ.

החייב הסכים להסדר, אך לא כל הנושים הסכימו לו – ככל ונציג הרשם סבור שיש סיכוי סביר שההסדר בכל זאת יאושר לפי הוראות החוק, יעביר את ההסדר שגובש לרשם בתנאי שהחייב הסכים להסדר התשלומים וההסדר לא חל על חובות מובטחים. אם מצא הרשם שיש סיכוי סביר לאשר את ההסדר המוצע, יזמן אסיפת נושים לפניו, בו ידון ההסדר ותערך הצבעה עליו.
ההסדר יאושר במידה וקיבל תמיכה של רוב מצביעים שהם נושים בהוצאה לפועל המהווים 75% לפחות מסך החובות וכן תמיכה של כל הנושים החיצוניים להוצאה לפועל שהינם צד להסדר.

רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את אישור ההסדר בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד אם סבר הרשם שההכשרה תסייע לשיקומו הכלכלי של היחיד.

שלב 2 – צו לפתיחת הליכים

במידה ולא גובש הסדר תשלומים לגבי החייב, יינתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב ויחולו ההוראות שנקבעו בחוק על הליכי פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים הקבועים בפרק י"ב לחוק.

ההליך מתחלק ל-2 תקופות:
א. תקופת הבדיקה, המתחילה עם מתן צו לפתיחת הליכים.
ב. קביעת תוכנית שיקום כלכלי לחייב, ביצועה ובסיומה מתן צו ההפטר.

תקופת הביניים – הגבלות

במהלך תקופת הביניים, יוטלו על החייב ההגבלות הבאות:

• הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים ומהארכת תוקפת ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל.
• עיכוב יציאת החייב מהארץ.
• הגבלה כלקוח מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי.
• הגבלת החייב משימוש בעצמו או באמצעות אחר בכרטיס חיוב (למעט כרטיסים מסוג דיירקט ובנקט).
• הגבלת החייב מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, ככל וסבור הרשם כי בנסיבות העניין, קיים חשש כי ההקמה או השתתפות בהקמה כאמור תוביל לפגיעה בנושיי החייב או בצד שלישי.

החוק מעניק לרשם את הסמכות להסיר את אחת המגבלות או יותר ככל והדבר מוצדק. הרשם רשאי להתנות את הסרת המגבלה בתנאים מסוימים וביניהם הפקדת ערבות.
ככלל, יש מקום לשמוע את עמדת הנושים להסרת הגבלה ככל ואפשרי.

תביעות חוב

• תביעת חוב תוגש לנאמן תוך 6 חודשים ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים.
• הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב במידה ומתקיימות נסיבות המצדיקות לעשות כן.
• הנאמן רשאי לבקש מנושה להשלים פרטים אודות תביעת החוב טרם הכריע בה.
• מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב רשאי להגיש ערעור על ההחלטה.

הנאמן

תפקיד הנאמן בהליך חדלות פירעון:

• בדיקת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו לחובותיו.
• הגשת דו"ח לרשם ההוצאה לפועל אודות ממצאיו.
• להכריע בתביעות החוב שתוגשנה.
• לפעול לכינוס נכסי קופת הנשייה, מימושם וחלוקתם בין הנושים.
• גיבוש התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו שיקום כלכלי ליחיד.
• לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של צו השיקום הכלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים.

ביטול הליכים

 להלן התנאים לביטול צו לפתיחת הליכים בשל התנהלות החייב:
 1. בהליכי חדלות הפירעון עשה אחד מאלה:

• נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים.
• לא שיתף פעולה עם הנאמן או הרשם.
• הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון.

2. החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי ובשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון.

3. החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע בחדלות פירעונו.

הפטר

קיימים שני סוגים של צו הפטר לחייב:
הראשון – צו הפטר לאלתר שיינתן לו בו זמנית עם מתן הצו לשיקום כלכלי, כאמור בסעיף 167 לחוק.
השני – צו הפטר שיינתן בתום תקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, כאמור בסעיף 174 לחוק.

ביטול צו ההפטר ניתן בכל עת ואף ניתן לשנות את הצו לשיקום כלכלי ובכלל זאת להאריך את תקופת התשלומים שנקבעה בצו שיקום כלכלי, כאמור בסעיף 176 לחוק.

הפטר לאלתר

ההפטר לאלתר פוטר את היחיד מחובותיו באופן מידי ולכן צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:

• כושר ההשתכרות של החייב אינו עולה על דמי המחייה הנדרשים לו – במקרה כזה אין תועלת בהמשך ניהול ההליכים משום שפוטנציאל ההכנסה של החייב כה נמוך עד שיש בו רק כדי לספק את צרכיו שלו ושל נתמכיו.
• לא מתקיים לגבי החייב אחד מהמקרים המאפשרים להאריך את תקופת התשלומים.

קופת הנשייה – חובות בדין קדימה

• שכר עבודה
• ניכוי במקור משכר עבודה
• חוב מזונות
• מע"מ
• הסדרי פריסה של תשלומי חובה (חוב מס לרשות המיסים, דמי ביטוח לאומי, לרבות ביטוח בריאות וחובות ארנונה לרשות מקומית)
  [סעיף 234 לחוק]

מה חשוב לדעת בחוק החדש?

מה שהכרנו עד היום בהוצאה לפועל השתנה באופן משמעותי. אין עוד אפשרות להגיש בקשה לאיחוד תיקים מסוג חייב מוגבל באמצעים (איחוד כל התיקים וקיבעת צו תשלומים מאוחד בסכום נמוך יחסית לפי יכולתו של החייב) ולמעשה הדרך היחידה לעכב או לבטל הליכי גבייה בתיקי הוצאה לפועל הינה בהגשת בקשה לצו לפתיחת הליך של חדלות פירעון ליחיד וזאת לאור היעדר יכולת כלכלית לשלם את החובות.

צו התשלומים שייקבע יהיה לאחר בחינת מצבו הכלכלי של היחיד/החייב וההליך יבוצע בפיקוח של הנאמן וזאת לתקופה קצובה.

עמידה בתנאי תוכנית התשלומים שתיקבע תזכה את היחיד בהפטר ומחיקת החובות

למשרדנו ניסיון של שנים רבות בייצוג חייבים אל מול רשות האכיפה והגבייה/הוצאה לפועל ובתי המשפט בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לאורך השנים יצגנו חייבים רבים שראינו כיצד חייהם השתנו והם הצליחו לצאת לדרך חדשה, באמצעות ליווי מקצועי ונכון של משרדנו ופרק החובות בחייהם נותר מאחור.