ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל
קראו בהמשך על ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בענייני משפחה;
עו"ד להגשת ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל, במשרדנו עורכי דין מומחים בתחום ההוצאה לפועל, תן לנו להילחם עבורך!
סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 קובע כי צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום;
סמכות – לפי תקנה 119(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 בקשה לרשות ערעור תוגש לבית משפט שלום שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה שבה ניתנו ההחלטה או הצו.
המועד להגשת בקשת רשות לערער – תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה או הצו, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.
הבקשה תפרט את נימוקי הערעור ויצורפו אליה תצהיר לאימות העובדות, העתק מאושר מההחלטה או הצו שעליה מערערים והעתק מכל מסמך אחר שעליו מסתמך המערער.
יש להגיש במספר עותקים
לא ניתן לערער על החלטה המרשה לערער.
בית המשפט רשאי לדחות את בקשת הרשות לערער על סמך עיון בבקשה בלבד וזאת אף ללא צורך בקבלת תשובה.
ערעור לפי תקנה 120 לתקנות ההוצאה לפועל
(א) בית המשפט שהוגשה בפניו בקשת רשות לערער, רשאי הוא לדון בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם ולאחר שהיה סבור שלא תיפגע זכותו של צד מעוניין באותו ערעור.
ערעור על החלטה המקבלת בקשת רשות ערעור, יש להגיש תוך 20 ימים מיום מתן הרשות לערער, או תוך 20 ימים מיום המצאת ההחלטה אם לא ניתנה בפניו.
(ב) ניתנה רשות לערער ובית המשפט לא דן בערעור כאמור בתקנת משנה (א), או שהיה על ההחלטה ערעור בזכות, יוגש הערעור תוך עשרים ימים מיום מתן הרשות לערער, או מיום ההחלטה שהערעור עליה הוא בזכות, אם ניתנו בפני המערער, או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.
(ב1) ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, יוגש לבית המשפט לענייני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחולו תקנות 258כח עד 258לג לתקנות סדר הדין.
(ג) ערעור יוגש במספר עתקים מספיק לבית המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים; המערער יפרש בו הנימוקים שבעובדה או שבחוק, ויצרף אליו העתק מאושר מההחלטה או מהצו שעליהם הוא מערער ושל כל מסמך שעליו הוא מסתמך, וכן תצהיר לאימות העובדות, זולת אם כבר צורפו לבקשה לרשות לערער לפי תקנה 119(ה).
(ד) המשיב בערעור יהיה מי שהיה בעל דינו של המערער בעניין שבו ניתנה ההחלטה או הצו שעליהם הערעור, אולם רשאי בית המשפט להורות על צירופו של כל אדם אחר כמשיב; המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בצירוף העתקים מאושרים של המסמכים שהוא מסתמך עליהם.
(ה) העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו למשיבים ולרשם ההוצאה לפועל.
(ו) בית המשפט שלערעור יכול לאשר את ההחלטה או הצו שמערערים עליהם, לבטלו או לשנותו, הכל לפי ראות עיניו.
(ז) בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחייה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין.
ערעור בזכות:
ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל לפי הסעיפים הבאים תהא בזכות:
סעיף 13 – מעצר למניעת הפרעה בביצוע.
סעיף 14 – עיכוב יציאה מן הארץ.
סעיף 19 – החלטה בבקשת חייב בטענת פרעתי.
סעיף 25 – חיוב נאמן בתשלום חוב פסוק.
סעיף 38(א) – פינוי חייב מדירת מגורים.
סעיף 48 – חיוב צד שלישי בתשלום חוב פסוק.
סעיף 58 – חיוב כונס נכסים בתשלום פיצוי בגין נזק.
סעיף 66א(1) – הגבלת חייב מלקבל, להחזיק, להאריך תוקף של דרכון ישראלי או תעודת מעבר.
סעיף 66א(2) – עיכוב יציאת חייב מן הארץ.
סעיף 66ה(א) – רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם.
סעיף 66ז(ג)(2) – החלטת רשם על רישום חוזר של חייב במרשם.
סעיף 69יב(א) – צו הבאה.
סעיף 70(א) – החלטת רשם על צו מאסר נגד חייב בשל חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות.
סעיף 74(א) – צו מאסר נגד החייב בשל חוב בעד מזונות.
ערעור נוסף ברשות – סעיף 80(ב2) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי פסק דין של בית משפט שלום בערעור שהוגש ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
עיכוב הליכים – עצם הגשת הערעור או בקשת רשות לערער, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בענייני משפחה
סעיף 80(ב1) לחוק ההוצאה לפעול קובע כי צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפעול בעניין ביצוע פסק דין בענייני משפחה ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לענייני משפחה, הערעור ידון בפני שופט אחד.
ערעור נוסף ברשות – סעיף 80(ב2) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
עיכוב הליכים – הגשת ערעור אינה מעכבת הליכי הוצאה לפועל באופן אוטומטי. עם הודעת המבקש כי בכוונתו להגיש ערעור רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו.
סמכות עניינית ומקומית – בהתאם לתקנה 120(ב1) לתקנות ההוצאה לפועל, ערעור על החלטה או צו של רשם ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, יוגש לבית המשפט לעניני משפחה שנתן את פסק הדין שהוגש לביצוע, ואם פסק הדין המבוצע ניתן שלא על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יוגש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה. על ערעור כאמור יחולו תקנות 258כח עד 258לג לתקנות סדר הדין.
פרוצדורה
יש להגיש את הערעור במספר עתקים מספיק לבית המשפט, לרשם ההוצאה לפועל ולמשיבים. המערער יפרש בו הנימוקים שבעובדה או שבחוק, ויצרף אליו העתק מאושר מההחלטה או מהצו שעליהם הוא מערער ושל כל מסמך שעליו הוא מסתמך, וכן תצהיר לאימות העובדות.
המשיב בערעור יהיה מי שהיה בעל דינו של המערער בעניין שבו ניתנה ההחלטה או הצו שעליהם הערעור, אולם רשאי בית המשפט להורות על צירופו של כל אדם אחר כמשיב.
המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בצירוף העתקים מאושרים של המסמכים שהוא מסתמך עליהם.
העתק מכתב הערעור והמצורפות אליו יומצאו למשיבים ולרשם ההוצאה לפועל.
בית המשפט שלערעור יכול לאשר את ההחלטה או הצו שמערערים עליהם, לבטלו או לשנותו, הכל לפי ראות עיניו.
בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחייה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין.
המועד להגשת הערעור – תקנה 258כח לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל בענייני משפחה יוגש לבית המשפט תוך חמישה עשר ימים מיום שההחלטה נושא הערעור הומצאה למערער.
ערעור שכנגד – לא ניתן להגיש ערעור שכנגד בהתאם לתקנה 258כט.
אופן הגשת הערעור – לכתב הערעור יצורפו עיקרי טיעון ותיק מוצגים.
עיקרי טיעון על פי תקנה 446(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי – עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית את טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על פי תקנות אלה, ואת האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן, ליד כל טענה בנפרד. הייתה האסמכתא פסק דין שלא פורסם בדפוס בפרסום רשמי, יצרף הצד לעיקרי הטיעון צילום מפסק הדין.
תיק מוצגים על פי תקנה 439(א) לתקנות סדר הדין האזרחי – העתקי המוצגים יהיו מסומנים במספר הסידורי שניתן למוצגים בבית המשפט שבו הוגשו, ויתויקו בתיק מיוחד (להלן – תיק המוצגים) לפי מספר סידורי, מוצגי התובע תחילה ומוצגי הנתבע לאחריהם. ובהתאם לתקנת משנה (ב) על גבי תיק המוצגים יירשמו שמות בעלי הדין, מספר הערעור והערה "מוצגי המערער"; בעטיפה הפנימית, או בגיליון שיתויק לפני ההעתקים, ירשום המערער את ההעתקים שנכללו בתיק לפי מספרם הסידורי.
הגשת עיקרי טיעון ומוצגים על ידי המשיב – בהתאם לתקנה 258לא. המשיב בערעור יגיש את עיקרי טיעונו ותיק מוצגים תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת כתב הערעור.
ערובה לערעור – סעיף 258לב. סעיף קטן (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי לא יישלח כתב ערעור למשיב אלא לאחר שהמערער הפקיד במזכירות בית המשפט ערובה, להנחת דעתו של בית המשפט ובמועד שקבע להפקדה, לשם הבטחת הוצאות המשיב, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
אי הפקדת ערובה במועד שנקבע משמעותה דחיית הערעור באופן אוטומטי.
הדיון בערעור – בעת הדיון בערעור רשאי כל צד להשלים את טיעוניו בעל פה וזאת בהתאם לקבוע בתקנה 258לג לתקנות סדר הדין האזרחי.
דיני הערעור על החלטות ראש ההוצאה לפועל שונים מדיני הערעור בבתי המשפט הרגילים והוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אינן חלות.
מחפש עו"ד להגשת ערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל?
רוצה שעורך דין יחזור אליך?
מלא/י את הפרטים הבאים:
פסיקה והלכות בית משפט בערעור על החלטת רשם הוצאה לפועל
ביהמ"ש העליון קובע כי ההרכב שאמור לדון בביהמ"ש המחוזי בערעור על פסק דין שניתן בבימ"ש השלום בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (לאחר שבביהמ"ש המחוזי ניתנה רשות ערעור) הוא מותב תלתא. רעא 5797/14 יוסף דוד נ' אליצור אהרון
תיקון טעויות מהותיות בהחלטה שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל יכול להיעשות – בהתאם לעקרון סופיות פסק הדין – רק על-ידי ערכאת הערעור; אמנם, תקנה 126א לתקנות ההוצאה לפועל, המאפשרת לרשם ההוצאה לפועל לתקן טעויות שנפלו בהליכים שנדונו בפניו, מנוסחת בלשון רחבה עד מאוד. אולם, ככל שעסקינן בהחלטות שיפוטיות שיצאו תחת ידו של רשם ההוצאה לפועל, לא ניתן לפרש את הסמכות שהוקנתה לו מכוח תקנה זו באופן שחורג מן הסמכות הקבועה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט המאפשר תיקונן של טעויות טכניות או טעויות סופר בלבד. רעא 4984/13 איתן כוכבי נ' שרון כוכבי