חדלות פירעון ושיקום כלכלי ליחיד

משרד עורכי דין משה ישראל מתמחה בתחום חדלות הפירעון ומעניק ליווי משפטי מקצועי ואישי לחייבים המעוניינים לפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים. במאמר זה נסקור את עיקרי החוק וההליך, ונלווה אתכם צעד אחר צעד בדרך להפטר מחובותיכם.

הגדרת חדלות פירעון?

חדלות פירעון הוא מצב משפטי שבו אדם או תאגיד אינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, נועד להסדיר את הליכי חדלות הפירעון בישראל, תוך מתן דגש על שיקומו הכלכלי של החייב.

כאמור, חדלות פירעון מוגדרת בחוק כמצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויותיו עולות על שווי נכסיו. ישנם שני מבחנים לקביעת חדלות פירעון:

• מבחן תזרימי: בוחן האם האדם מסוגל לשלם את חובותיו במועדם, גם אם יש לו נכסים.
• מבחן מאזני: בוחן האם סך התחייבויותיו של האדם עולות על שווי נכסיו, גם אם הוא מסוגל לעמוד בתשלומים שוטפים.

לדוגמה:

אדם שיש לו דירה בשווי מיליון שקל, אך חובות של 1.5 מיליון שקל, יהיה חדל פירעון לפי המבחן המאזני, גם אם הוא מסוגל לשלם את החובות השוטפים שלו.

חשוב לציין:

• שני המבחנים הם מצטברים, כלומר, די בכך שאחד מהם מתקיים כדי לקבוע חדלות פירעון.
• הגדרת חדלות פירעון היא תנאי סף לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ליחיד

הליך חדלות פירעון ליחיד הוא הליך משפטי המאפשר לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים, תוך הסדרת חובותיהם והגעה להסדר תשלומים הוגן. ההליך מלווה על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ונאמן מטעמו, ומטרתו להביא לשיקום כלכלי של החייב תוך הגנה על זכויות הנושים.

שלבי ההליך

1. הגשת בקשה לפתיחת הליכים: החייב מגיש בקשה לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון. הבקשה צריכה לכלול פירוט של נכסיו, חובותיו והכנסותיו.
2. מינוי נאמן: הממונה ממנה נאמן, אשר תפקידו לנהל את נכסי החייב, לגבות חובות ולפעול להשגת הסדר תשלומים עם הנושים.
3. צו פתיחת הליכים: בית המשפט מוציא צו פתיחת הליכים, המטיל מגבלות שונות על החייב, כגון איסור על יציאה מהארץ והגבלות על פעילותו הכלכלית.
4. הכנת תכנית פירעון: הנאמן מכין תכנית פירעון, הכוללת הצעה להסדר תשלומים עם הנושים. התכנית צריכה להיות מאושרת על ידי בית המשפט והנושים.
5. ביצוע תכנית הפירעון: החייב מתחיל לשלם את חובותיו בהתאם לתכנית הפירעון.
6. קבלת הפטר: לאחר סיום תכנית הפירעון, החייב יכול לקבל הפטר מחובותיו, כלומר, שחרור מחובותיו שלא נפרעו במסגרת התכנית.

תנאים לקבלת הפטר

כדי לקבל הפטר מחובותיו, החייב צריך לעמוד במספר תנאים:

• עמידה בתכנית הפירעון: החייב צריך לשלם את חובותיו בהתאם לתכנית הפירעון שאושרה על ידי בית המשפט והנושים.
• התנהלות בתום לב: החייב צריך להתנהל בתום לב לאורך כל ההליך, לשתף פעולה עם הנאמן ולמסור לו את כל המידע הרלוונטי.
• השתתפות בהליכי חינוך פיננסי: החייב צריך להשתתף בהליכי חינוך פיננסי, שמטרתם לסייע לו לנהל את כספיו בצורה נכונה ולהימנע מחדלות פירעון בעתיד.
• אי הרשעה בעבירות מסוימות: החייב לא הורשע בעבירות מסוימות, כגון עבירות מרמה או הונאה.

סעיפי חוק רלוונטיים

• חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018: החוק המסדיר את הליכי חדלות הפירעון בישראל.
• פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980: החוק הקודם שהסדיר את הליכי חדלות הפירעון בישראל, עד לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

מדריך: מה נדרש בהליך כדי לקבל הפטר מהחובות?

1. פנייה לייעוץ משפטי: מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום חדלות הפירעון, כדי לקבל הכוונה וליווי מקצועי לאורך כל ההליך.
2. הגשת בקשה לפתיחת הליכים: הגשת בקשה מפורטת ומסודרת לממונה על הליכי חדלות פירעון, הכוללת את כל המידע הרלוונטי על נכסיכם, חובותיכם והכנסותיכם.
3. שיתוף פעולה עם הנאמן: שיתוף פעולה מלא עם הנאמן, מסירת כל המידע הרלוונטי והתנהלות בתום לב לאורך כל ההליך.
4. עמידה בתכנית הפירעון: תשלום חובותיכם בהתאם לתכנית הפירעון שאושרה על ידי בית המשפט והנושים.
5. השתתפות בהליכי חינוך פיננסי: החוק מדבר גם על השתתפות פעילה בקורס לחינוך פיננסי, כדי לרכוש כלים לניהול כספי נכון ולהימנע מחדלות פירעון בעתיד, אבל בפועל הנושא עדיין לא מוסדר ובתי המשפט לא מיישמים את הדרישה למעט במקרים בודדים.