רוצים לדעת כמה תשלמו בהליך חדלות פירעון?
*השימוש ללא עלות ולא נדרשת הרשמה או שליחת פרטים מזהים. [נוהל מעודכן ליום 23.05.2024]
במחשבון זה ניתן לבצע חישוב של גובה צו התשלומים החודשי שתידרשו לשלם בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי בהתאם לנוהל אמות מידה לחישוב התשלום החודשי שפורסם על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
נוהל זה קובע את אופן חישוב התשלום החודשי שחייבים בהליך חדלות פירעון צריכים לשלם לקופת הנשייה, בהתאם להכנסתם והוצאותיהם. מטרת הנוהל היא להבטיח אחידות ושוויון בין חייבים, תוך התחשבות בנסיבותיהם האישיות. הנוהל מגדיר את המונח "דמי מחיה" ואת העקרונות המנחים לקביעת גובה התשלומים, ומפרט את המודל לחישוב התשלום החודשי. המודל לוקח בחשבון את ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי (הכנסות בניכוי הוצאות והסכום הבסיסי לקיום), ומחלק אותה בין החייב לבן/בת הזוג בהתאם לחלקם היחסי בהכנסה. התשלום החודשי של החייב הוא מחצית מחלקו היחסי בהכנסה הפנויה, במטרה לאפשר את שיקומו הכלכלי.
בלחיצה על כפתור חשב יוצג לכם בהמשך לשאלון את תוצאות החישוב והסבר מורחב שמותאם לנתונים הספציפיים שהוזנו בשאלון ולתוצאת החישוב.
תוכלו להיעזר בפלט שתקבלו לצורך השוואה לצו התשלומים שנקבע לכם ולצורך הגשת פניה לממונה להתאמת גובה צו התשלומים בהתאם לנוהל.
(למידע נוסף על הגשת בקשה להפחתת גובה צו התשלומים)
המחשבון לא רלוונטי לתיקים שנקבע בהם צו תשלומים 0 ואינו מבצע חישוב של התשלום החודשי בהתחשב בזכאי למזונות.
סעיף 19.1 לנוהל קבע הממונה שככלל התשלום החודשי יקבע בהתאם לנוסחת החישוב והוראות נוהל זה וכל סתירה תיעשה במשורה. יחד עם זאת, בסעיף 14.3 לנוהל נרשם כי הממונה רשאי לקבוע במקרים מתאימים ובהתחשב בהכנסתו של החייב ובהתנהלותו במהלך ההליך, כי הוא ידרש להעביר שיעור גבוה יותר מהכנסתו הפנויה לקופת הנשייה.
לכן מובהר כי – השימוש במחשבון זה הינו על אחריות המשתמש בלבד ואין לראות באמור מעין ייעוץ משפטי כזה או אחר, כל מקרה לגופו על פי נתוני התיק. אין האתר מתחייב לעדכון הנתונים בזמן אמת ויש לוודא נכונות המידע בטרם השימוש במחשבון.
בהמשך העמוד ישנו הסבר מורחב למושגים בשאלון, יש לוודא שהתשובה שהזנתם הינה בהתאם לאמור בנוהל. מומלץ להתחיל בהכרת המושגים ורק לאחר מכן להשיב על השאלון. ניתן לערוך את התשובות וללחוץ על כפתור חשב פעם נוספת, אין צורך לרענן את העמוד.
נוהל אמות מידה לחישוב התשלום החודשי שעל החייב לשלם לקופת הנשייה עם מתן הצו לפתיחת הליכים למשך תקופת הביניים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי.
-
הגבלת אחריות
המידע והתחשיבים המוצגים באתר זה בנוגע לגובה צו תשלומים בהליך חדלות פירעון נועדו למטרות כלליות בלבד ואינם מהווים ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי מקצועי. השימוש במידע זה נעשה על אחריות המשתמש בלבד. -
דיוק המידע
אנו עושים כל מאמץ לספק מידע מדויק ועדכני, אך אין אנו יכולים לערוב לכך שהמידע והתחשיבים באתר יהיו חפים מטעויות או שלמים בכל עת. המשתמש נדרש לוודא את המידע עם אנשי מקצוע מתאימים בטרם קבלת החלטות על בסיסו. -
ייעוץ משפטי אישי
המידע והתחשיבים המוצגים באתר אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי מקצועי המותאם אישית לצרכי המשתמש. למען הבטחת התוצאה המשפטית הטובה ביותר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מוסמך בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי. -
סייגים ואי-התחייבות
אנו לא נהיה אחראים לכל נזק או הפסד שנגרמו כתוצאה מהשימוש במידע או בתחשיבים המוצגים באתר, בין אם מדובר בנזק ישיר, עקיף, נלווה או תוצאתי. המשתמש משחרר את בעלי האתר, עובדיו, נציגיו או כל גורם אחר הקשור לניהול האתר מאחריות משפטית כלשהי. -
הפנייה למקורות נוספים
ככל שישנם ספקות או שאלות בנוגע להליך חדלות פירעון ולגובה צו תשלומים, מומלץ לעיין בסעיפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.
תא משפחתי
לצורך חישוב התשלום החודשי, "התא המשפחתי" כולל את החייב, בן/בת הזוג ומי שפרנסתם על החייב (למשל ילדים עד גיל 21 או ילדים עם מוגבלויות התלויים בחייב כלכלית, או קרובי משפחה אחרים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם). [סעיף 15.2 לנוהל]
הכנסה נטו
ההכנסה נטו של התא המשפחתי היא סך כל ההכנסות החודשיות של כל אחד מבני התא המשפחתי, בניכוי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וניכויים חובה אחרים. [סעיף 15.3.1 לנוהל].
לגבי שכיר- בניכוי מס הכנסה, הפרשה לפנסיה וביטוחי חובה.
לגבי עצמאי – בניכוי ההוצאות המותרות בניכוי, וסכומים החייבים בהפרשה מתוך ההכנסה (מס הכנסה, הפרשות לפנסיה וביטוחי חובה).
הסבר למושגים במחשבון
הכנסה נוספת
בנוסף להכנסה מעבודה, "הכנסה נוספת" יכולה להיות הכנסה מקצבאות, דמי שכירות, דמי מזונות, או כל מקור הכנסה אחר שאינו הכנסה מעבודה. [סעיף 15.3 לנוהל]. בסעיף זה הכוונה לכל מקור הכנסה אחר.
הכנסה משכירות
הכנסה המתקבלת מהשכרת נכס, כגון דירה או חנות. [סעיף 15.3 לנוהל]
הכנסה מקצבאות ביטוח לאומי
קצבאות שונות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, כגון קצבת נכות, קצבת זקנה, קצבת שארים וכו'. [סעיף 15.3 לנוהל]
הכנסה מדמי מזונות
הכנסה המתקבלת כדמי מזונות, אשר נפסקו על ידי בית המשפט או בהסכם בין הצדדים. [סעיף 15.3 לנוהל]
הוצאות מיוחדות
רשימה סגורה: הוצאות חריגות שאינן חלק מהוצאות המחיה הרגילות, כגון הוצאות רפואיות חיוניות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי, הוצאות נסיעה לעבודה בתחבורה ציבורית, עלויות טיפול בילדים מתחת לגן חובה עד לסך של 2,500 ש"ח עבור כל ילד, עלויות בגין צהרונים עד כיתה ג' ועד לסך של 1,000 ש"ח לילד. [סעיף 15.4.1 לנוהל]
צו תשלומים של בן/בת הזוג
צו שניתן על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון במסגרת הליך חדלות פירעון של בן/בת הזוג, הקובע את גובה התשלומים החודשיים שעל בן/בת הזוג לשלם לקופת הנשייה. [סעיף 16.3 לנוהל]
קישורים חיצוניים באותו נושא
עתירה שהוגשה על ידי התנועה לחופש מידע כנגד המוסד לביטוח לאומי בעניין קוד מקור של המחשבון שפעל באתר ובמסגרתו ניתן היה לחשב את "חישוב הוצאות מחיה בכבוד"
מאמר מתוך הבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם המדבר על הזכות לקיום בכבוד בחוק חדלות פירעון – התקנות החסרות.
נוסחת חישוב צו תשלומים בחדלות פירעון
השיקולים של בית המשפט בקביעת צו תשלומים:
בקביעת גובה צו התשלומים בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ישנה פסיקה מנחה שמדגישה מספר עקרונות מרכזיים:
- מיצוי כושר ההשתכרות: בית המשפט מדגיש את חשיבות מיצוי כושר ההשתכרות של היחיד כחלק מהתכלית השיקומית של החוק.
- איזון בין צרכי החייב לאינטרסים של הנושים: נדרש איזון בין הצורך לאפשר לחייב קיום בכבוד לבין האינטרס של הנושים לפירעון החוב.
- גמישות בקביעת התשלום: בית המשפט רשאי לקבוע תשלום מדורג או לשנות את גובה התשלום בהתאם לשינוי נסיבות.
- התחשבות בנסיבות אישיות: יש להתחשב במצבו האישי של החייב, כולל מצב משפחתי, בריאותי וכלכלי.
- בחינת מקורות הכנסה נוספים: יש לבחון את כל מקורות ההכנסה של החייב, כולל נכסים ותמיכה משפחתית.
- שיקולי תום לב: התנהלות החייב ונסיבות יצירת החובות נלקחות בחשבון בקביעת גובה התשלום.
- אפשרות לשינוי הצו: ניתן לשנות את צו התשלומים אם חל שינוי נסיבות מהותי או התגלו עובדות חדשות.
שיקולים אלו שמובאים מפסיקות בתי המשפט, מדגישים את הצורך באיזון עדין בין שיקום החייב לבין הגנה על זכויות הנושים, תוך התחשבות במכלול הנסיבות של כל מקרה.
- בפסק דין מיום 28.2.2022 (תיק 30793-04-20 חדלפ) נקבע כי על החייב לעמוד בצו החיוב מדי חודש, להגיש דוחות כלכליים כסדרם ולהמציא לנאמן את כל המסמכים הנדרשים. אי עמידה בדרישות אלו עלולה להוביל לביטול ההליך.
- בפסק דין מיום 21.11.2021 (תיק 75102-01-20 חדלפ) הודגש כי בתקופת הביניים צו התשלומים נקבע על פי ההשתכרות בפועל, בעוד שבתקופת התשלומים הוא נקבע על בסיס כושר ההשתכרות.
- בפסק דין מיום 7.12.2021 (תיק 30018-06-20 חדלפ) נקבע כי על החייב מוטלת חובה למצות את כושר השתכרותו כחלק מחובתו להתנהל בתום לב במסגרת ההליך.
- בפסק דין מיום 24.7.2024 (תיק 44069-05-24 רחדפ) נקבע כי התנהלות שלא בתום לב של החייב צריכה להשפיע על קביעת גובה צו התשלומים, ולא רק על שלב ביטול ההליך.
פסקי דין אלו מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה של החייב, מיצוי כושר ההשתכרות, והתנהלות בתום לב כגורמים משמעותיים בקביעת צו התשלומים.
