טור דעה: שינויים מרחיקי לכת בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מבט של עורך דין

מאת: עו"ד משה ישראל

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות משמעותית בתחום חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי בישראל, במטרה להקל על חייבים ולייעל את ההליכים. לאחרונה, עלו שתי יוזמות חקיקה חשובות הראויות לדיון מעמיק: תזכיר החוק שהפיץ שר המשפטים יריב לוין בנושא צו לשיקום כלכלי על יסוד הכתב, והצעת החוק של חבר הכנסת ארז מלול להעלאת סף החובות לניהול הליך ברשות האכיפה והגבייה. כעורך דין המייצג חייבים בהליכים אלו, ברצוני לשתף את נקודת מבטי על יוזמות אלו.

צו לשיקום כלכלי על יסוד הכתב – בשורה של יעילות?

תזכיר החוק החדש של שר המשפטים לוין, שכותרתו "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס'… – הוראת שעה – צו לשיקום כלכלי על יסוד הכתב), התשפ"ה–2025", מבקש לחולל מהפכה באופן בו ניתן צו לשיקום כלכלי ליחידים. מטרת הוראת השעה, שתוקפה יהיה שלוש שנים עם אפשרות להארכה, היא להאיץ את הליכי חדלות הפירעון ולאפשר למערכת המשפט לתת צו שיקום כלכלי על סמך חומרים כתובים בלבד, ללא צורך בדיון פרונטלי.

כבר עם כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, הושם דגש על ערך השיקום הכלכלי של היחיד וניתנו סמכויות נרחבות לממונה על הליכי חדלות פירעון ורשמי ההוצאה לפועל במטרה לייעל את ההליכים ולהפחית את העומס על בתי המשפט. כעת, התזכיר החדש מבקש לקדם צעד נוסף בכיוון זה, בעיקר בשלב גיבוש צו השיקום הכלכלי.

ההצעה מתמקדת במקרים בהם החייב מסכים להצעת השיקום, הנושים אינם מתנגדים, והממונה תומך בקידום התוכנית. במצבים כאלה, עולה התהייה האם קיום דיון בבית המשפט הוא הכרחי, או שניתן לאשר את הצו על בסיס החומרים הכתובים בלבד. התזכיר החדש מציע לקצר את ההליך באופן משמעותי במצבים אלו, תוך שימת דגש על יעילות ומהירות.

התיקון המוצע לחוק נועד להגביר את היעילות של הליכי חדלות פירעון של יחידים ולעודד הגעה להסכמות בין הצדדים. על פי תזכיר החוק, בית משפט השלום יוכל לתת צו לשיקום כלכלי על יסוד החומר הכתוב בלבד, ללא דיון בעל פה, אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים: הנאמן ערך תכנית שיקום. יוזמה זו עשויה לצמצם אלפי דיונים בשנה.

העלאת סף החובות לניהול הליך ברשות האכיפה והגבייה – שינוי בסדרי הגודל?

הצעת החוק של חבר הכנסת ארז מלול, "הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון – העלאת סף החובות לניהול הליך ברשות האכיפה והגבייה), התשפ"ה–2025", מציעה להעלות את סף החובות לניהול הליך חדלות פירעון ברשות האכיפה והגבייה מסכום של 172,334 ש"ח לסכום של 400,000 ש"ח.

מטרת הצעה זו היא נוספת לייעל את מערכת חדלות הפירעון ולהפחית את העומסים על בתי המשפט. על ידי העלאת הסף, צפויים יותר תיקים קטנים יחסית להתנהל באופן מלא ברשות האכיפה והגבייה, ללא צורך בהתערבות בית המשפט בהליכים שגרתיים. ההנחה היא כי ניהול הליכים אלו ברשות האכיפה והגבייה יהיה מהיר ויעיל יותר עבור החייבים ויאפשר להם להגיע להסדרי חוב מהירים יותר.

אף על פי שמומחים מזהירים מפני פגיעה אפשרית בזכויות הנושים והשפעה על שוק האשראי כתוצאה מהעלאת הסף, אני סבור כי ההצעה דווקא תטיב עם הנושים. רשות האכיפה והגבייה היא גוף מקצועי ומיומן בגביית חובות, והניסיון מלמד כי אחוז הדיבידנד בתיקי חדלות הפירעון המתנהלים ברשות האכיפה והגבייה גדול יותר מאלו המתנהלים בבית המשפט. דוחות מבקר המדינה אף הצביעו בעבר על כך שניהול הליכי חדלות פירעון ברשות האכיפה והגבייה מביא לשיעור פירעון גבוה יותר. לכן, העברת תיקים נוספים לטיפול רשות האכיפה והגבייה צפויה להגדיל את הסיכוי של הנושים לקבל חלק גדול יותר מחובותיהם.

סיכום והערכה

שתי יוזמות החקיקה הללו מעידות על מגמה ברורה של ייעול ושיפור הליכי חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי בישראל. תזכיר החוק של השר לוין טומן בחובו פוטנציאל משמעותי לקיצור הליכים ולחיסכון בזמן שיפוטי יקר, במקרים בהם קיימת הסכמה רחבה בין הצדדים. הצעת החוק של חבר הכנסת מלול עשויה להקל על העומס בבתי המשפט ולאפשר ניהול יעיל יותר של תיקי חוב קטנים יותר ברשות האכיפה והגבייה.

כעורך דין המייצג חייבים, אני מברך על כל יוזמה שמטרתה להקל על מצוקתם ולאפשר להם לפתוח דף חדש בחייהם הכלכליים במהירות וביעילות. עם זאת, יש לוודא כי שינויים אלו נעשים תוך שמירה על האיזון הראוי בין זכויות החייבים לנושים, ותוך בחינה מעמיקה של כל ההשלכות האפשריות. אני מקווה כי הדיונים ביוזמות חקיקה אלו יהיו מעמיקים ויביאו לשיפור ממשי במערכת חדלות הפירעון בישראל.

 

כתבות בנושא:

כלכליסט: יוזמה חדשה: קבלת צו חדלות פירעון תתאפשר גם ללא הופעה בבית המשפט

Ynet: הקלה משמעותית לחייבים: צוי חדלות פירעון ינתנו ללא הופעה בבית המשפט

ביזנעס: בדרך לחדלות פרעון? זו הוראת השעה של השר לוין