במאמר זה נשיב על השאלה: האם ניתן להקדים תשלומים של תוכנית פירעון שנקבעה בפסק דין בהליך חדלות פירעון ולסיים עם ההליך מוקדם יותר מהתקופה שנקבעה בפסק הדין?
הקדמת תשלום תוכנית פירעון בהליך חדלות פירעון מוסדרת בסעיף 170(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. על פי החוק, יחיד רשאי לבקש מבית המשפט לשנות את הצו לשיקום כלכלי ולהקדים את התשלומים, אך זאת רק אם הוכח כי מקור התשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.
בתי המשפט קבעו מספר שיקולים נוספים שיש לבחון בבקשות להקדמת תשלומים:
- שינוי נסיבות או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי.
- משך הזמן שחלף ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי.
- התנהלות היחיד במהלך ההליך.
- האם ההקדמה תיצור התחייבות חדשה ליחיד.
- שיעור החוב שכבר נפרע במסגרת התוכנית.
- נסיבות חייו של היחיד.
בתי המשפט הביעו חשש מבקשות המוגשות זמן קצר לאחר מתן הצו, שכן הדבר עלול לעורר תהיות לגבי יכולתו הכלכלית האמיתית של היחיד. כמו כן, יש לשקול את ההשפעה על התהליך השיקומי של היחיד.
חשוב לציין כי הקדמת התשלומים אינה אוטומטית גם אם הנושים מסכימים לכך, ובית המשפט יבחן כל מקרה לגופו תוך שקילת מכלול השיקולים.
בפסק דין שניתן לאחרונה (8.10.2024) על ידי בית המשפט העליון בתיק רע"א 3291/24 אמיר כהן נ' עו"ד אמירה נהיר – נאמנת, ניתנה התייחסות של בית המשפט לסעיף 170 לחוק הנוגעת להבחנה בין סוגי בקשות ולאופן השימוש בו לעומת סעיף 185.
כבוד השופט דוד מינץ מציין כי כאשר מוגשת בקשה לשינוי בתוכנית פירעון הכוללת גם הקדמת תשלומים וגם שינוי בסכום הכולל המועבר לקופת הנשייה, יש לבחון אותה הן לפי סעיף 170(א) (המצריך שינוי נסיבות) והן לפי סעיף 170(ד) שקובע אפשרות לקיצור תקופת השיקום באמצעות הקדמת תשלומים, בתנאי שמקור הכספים חיצוני לקופת הנשייה.
השופט מינץ הבהיר כי במקרה הנוכחי, הבקשה הוגשה כבקשה להסדר חוב ולא כבקשה לפי סעיף 170, ולכן היה על בית המשפט השלום לדון בה בהתאם להוראות סעיף 185(א), אשר מאפשרים הצעת הסדר חוב בכל שלב. [ראה גם: הסדר נושים בהליך חדלות פירעון]
פסק דין הדוחה בקשה להקדמת תשלומים שהוגשה זמן קצר לאחר אישור תוכנית השיקום:
חדל"פ 22685-10-21 – דניאל אוחנה, נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז תל אביב
רקע עובדתי:
החייב, דניאל אוחנה, הגיש בקשה להקדמת תשלומים במסגרת תכנית שיקום כלכלית, בתמיכת הנאמן והממונה. ביום 14.3.2023 אושרה לחייב תכנית שיקום שכללה תשלום נוסף של 171,000 ₪ ב-60 תשלומים חודשיים, וכן השתתפות בתוכנית הכשרה כלכלית. לאחר ארבעה חודשים בלבד ביקש החייב לקצר את תכנית השיקום ולשלם את כל היתרה בטענה שבת משפחתו, גב' ספיר אריאל, התגייסה לסייע לו כלכלית.
טענות הצדדים:
- החייב: ציין כ"שינוי נסיבות" את הידרדרות יחסיו עם רעייתו וטרגדיה משפחתית שבה דודו נרצח במהלך מלחמה.
- הנאמן והממונה: תמכו בבקשה להקדמת התשלומים.
השאלה המשפטית: האם יש מקום לאשר את הקדמת התשלומים מבלי לפגוע במטרות השיקום ובנושים?
הכרעת בית המשפט:
- בית המשפט הדגיש כי הקדמת התשלומים מוסדרת בסעיף 170(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וכי אין בכך, לכאורה, כדי לפגוע בנושים.
- עם זאת, בהסתמך על תקדים בעניין חדל"פ 31796-04-20 אברמוב נ' הממונה על חדלות פירעון, צוין שהקדמת תשלומים עלולה לפגוע בתהליך השיקומי של החייב.
- העובדה שהחייב הצהיר בדיון הקודם על יכולתו הכלכלית לשלם במשך 60 חודשים, אך כעת מבקש לקצר את התשלומים בעזרת קרובי משפחתו, מעלה ספקות לגבי מצבו הכלכלי כפי שהוצג מלכתחילה.
תוצאה: בית המשפט קבע כי הקדמת התשלומים, בזמן כה קצר לאחר אישור תכנית השיקום, עשויה לעורר תחושת אי-נחת בקרב הנושים ולפגוע במטרת השיקום.
הפניות לסעיפי חוק ופסיקה:
- סעיף 170(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
- פסיקה רלוונטית: חדל"פ 31796-04-20 אברמוב נ' הממונה על חדלות פירעון (28.4.2022).
דחיית בקשה להקדמת תשלומים בהיעדר נסיבות חדשות המצדיקות את קיצור תקופת התשלומים בצו לשיקום כלכלי
עחדלפ (תל אביב) 46695-12-22- אילן בקבה נגד הממונה על חדלות הפירעון
בפסק דין שניתן על ידי השופטת איריס לושי עבודי בתיק עחדל"פ 46695-12-22 מיום 26.11.2023, נדון ערעור על החלטת בית המשפט השלום בנוגע לבקשה להקדמת תשלומים במסגרת הליך חדלות פירעון של יחיד.
השופטת לושי עבודי קבעה כי על מנת לזכות בהקדמת תשלומים, על החייב להראות כי חלו שינויים בנסיבותיו או התגלו עובדות חדשות לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי, בהתאם לסעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
בית המשפט בחן את הנסיבות והקביעות העובדתיות של בית המשפט קמא, וקבע כי לא הוכחו נסיבות חדשות המצדיקות את קיצור תקופת התשלומים. כמו כן, נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא בעניין בקשת העיון החוזר.
קבלת ערעור ואישור להקדים תשלומים כאשר המקור לתשלום מגורם חיצוני
רחדפ (תל אביב) 61837-03-23- בנואה רואי רוקח נגד ממונה על חדלות פירעון- מחוז תל אביב
בפסק דין שניתן על ידי השופטת נועה גרוסמן בתיק רחדפ 61837-03-23, נדונה סוגיית הקדמת תשלומים בהליך חדלות פירעון. המקרה עסק במבקש שביקש להקדים את תשלומי תכנית הפירעון שלו.
השופטת גרוסמן קבעה כי סעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לבית המשפט לשנות את תכנית הפירעון, כולל קיצור תקופת התשלומים, אם חל שינוי בנסיבות או התגלו עובדות חדשות.
בית המשפט הדגיש כי המטרה העיקרית היא לוודא שמקור התשלומים אינו מנכסי החייב עצמו, אלא מגורם חיצוני. במקרה זה, המקור לתשלומים היה מחמיו של המבקש.
השופטת גרוסמן קבעה כי יש להתחשב במכלול הנסיבות, כולל אפשרויות השיקום של החייב והשפעת הקדמת התשלומים על כל הנוגעים בדבר.
לבסוף, בית המשפט קיבל את הערעור והתיר את הקדמת תשלומי תכנית הפירעון. נקבע כי הקדמת התשלומים תביא תועלת לכלל הנוגעים בדבר – לנושים, ליחיד ולמערכת החברתית כולה.
חדל"פ 43178-02-21 מוחמד ביכי, נגד ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון
שופט: אפרים צ'יזיק
תאריך: 26.12.2023
רקע עובדתי:
היחיד, מוחמד ביכי, חויב במסגרת צו שיקום כלכלי מיום 28.6.2022 להוסיף לקופת הנשייה סך של 112,000 ש"ח ב-56 תשלומים.
ביום 20.12.2023 ביקש היחיד להקדים את יתרת התשלומים (80,000 ש"ח) באמצעות הלוואה שנטל אביו.
השאלה המרכזית:
האם ניתן להקדים את תשלומי צו השיקום, בהתאם לסעיף 170(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, הקובע כי תשלום מוקדם יאושר רק אם מקור הכספים אינו מנכסי קופת הנשייה.
עמדת הנאמנת:
הנאמנת התמקדה בנתונים שאינם רלוונטיים לשלב הנוכחי (כגון התנהלות היחיד לפני מתן צו השיקום), ולא התייחסה לשאלה המרכזית – מקור הכספים.
הכרעת בית המשפט:
הקדמת התשלום מאושרת
נמצא כי מקור הכספים שהוצגו (הלוואה שנלקחה על ידי אביו של היחיד) אינו קשור לנכסי קופת הנשייה.
הקדמת התשלום מועילה לשני הצדדים:
ליחיד – בכך שמאפשרת לו לסיים את ההליך ולשוב במהרה לחיים כלכליים תקינים.
לנושים – בכך שהדיבידנד משולם מוקדם יותר.
תוצאה: היחיד רשאי להקדים את יתרת התשלום בסך 80,000 ש"ח.
הפניות לסעיפי חוק:
סעיף 170(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 – מתווה התנאים להקדמת תשלומים בצו שיקום כלכלי.
מסקנה: בקשת היחיד להקדמת התשלומים התקבלה, לאחר שנמצא כי מקור הכספים אינו מנכסי קופת הנשייה, וכי ההקדמה תועיל גם ליחיד וגם לנושים.
מספר תיק: חדל"פ 34701-11-20; חדל"פ 34687-11-20
ערכאה: בית משפט השלום בחיפה
שופט: אפרים צ'יזיק
תאריך: 23.9.2024
רקע עובדתי:
כנגד שני היחידים (יונה פאקלין ובורקובסקי בנימין) נפתחו הליכי חדלות פירעון.
בתחילה, נקבע צו תשלומים חודשי בסך 150 ש"ח לכל אחד מהיחידים. בהמשך, הוגדל הסכום ל-800 ש"ח לחודש לכל יחיד.
בעקבות שינויי הכנסות, נקבע צו שיקום שבו נדרשו היחידים לשלם סכומים גבוהים יותר (2,500 ש"ח לחודש ליחיד, 1,200 ש"ח לחודש ליחידה).
היחידים טענו לירידה בהכנסותיהם והגישו בקשה לשינוי צו התשלומים.
טענות הצדדים:
היחידים: טענו לירידה משמעותית בשכרם בשל שינוי בשעות העבודה והיקף המשרה.
הנאמן: התנגד לבקשה בטענה שהיחידים אינם ממצים את כושר השתכרותם ואינם מספקים אסמכתאות תומכות לטענותיהם.
הכרעת בית המשפט:
סעיף 170(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 קובע כי ניתן לשנות צו שיקום כלכלי אם חל שינוי נסיבות מהותי או אם התגלו עובדות חדשות.
בית המשפט קבע כי:
- היחידים לא סיפקו אסמכתאות מספקות להוכחת הירידה בהכנסותיהם.
- היחידים לא מיצו את כושר השתכרותם למרות השכלתם והכשרתם.
- צו השיקום כבר התחשב בנסיבות הכלכליות ובמצב המשק בעת קביעתו.
- עמידה בצו התשלומים מהווה מחויבות להליך השיקום וחשובה להשלמתו.
החלטה:
הבקשה נדחתה, היחידים נדרשו לעמוד בתשלומים שנקבעו בצו השיקום.
הפניות לסעיפי חוק ופסיקה:
סעיף 170(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.
ע"א 2823/22 אבו דקה ויסאם נ' הכונס הרשמי – התייחסות לשימוש בסמכות לשינוי צו שיקום.
מסקנה: הבקשה נדחתה בשל היעדר הוכחות מספקות לירידה בהכנסות ואי מיצוי כושר ההשתכרות מצד היחידים.
בית המשפט השלום בחיפה, שדן לאחרונה (ספט' 2024) בבקשת חייב שביקש להקדים תשלום של יתרת תוכנית הפירעון, שנקבעה על סך של 180,000 ש"ח, באמצעות עזרה מאביו ובמטרה לסיים עם ההליך מוקדם יותר, דחה את הבקשה להקדמת התשלום וקבע לאור הממצאים החדשים שנתגלו מבקשתו, שכעת התוכנית תעמוד על 480,000 ש"ח!.
חדל"פ 51096-01-22 קודריאבצב נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'
שופטת: מירב קלמפנר נבון
תאריך: 15.9.2024
רקע עובדתי:
היחיד, ניקולאי קודריאבצב, נמצא בהליך חדלות פירעון.
ביום 28.6.2023 ניתן צו לשיקום כלכלי שבו חויב היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 180,000 ש"ח ב-60 תשלומים.
היחיד ביקש להקדים את תשלום יתרת החוב בתמיכת אביו.
הנאמן הצביע על חוסר תום לב בהתנהלות היחיד ועל הכנסות נוספות שלא דווחו, והגיש בקשה להגדלת התשלומים ולשינוי תכנית השיקום.
טענות הצדדים:
היחיד: טען כי הכנסותיו הינן 11,000 ש"ח וכי אביו יספק את הכסף להקדמת התשלום. הכחיש הכנסות נוספות דרך חברת "קוד תעשיות".
הנאמן: גילה כי היחיד הוא הרוח החיה בחברת "קוד", שממנה הוסתרו הכנסות של כ-437,606 ש"ח, וכי הכנסותיו בפועל עומדות על כ-21,000 ש"ח נטו לחודש.
הכרעת בית המשפט: בקשת היחיד להקדמת תשלומים נדחתה
נמצא חוסר תום לב משמעותי בהתנהלות היחיד, לרבות הסתרת הכנסות ושימוש אישי בכספי החברה.
בקשתו נדחתה בשל כך שהקדמת התשלומים תסתמך על כספים שלמעשה מקורם בחברת "קוד", שבשליטתו המלאה.
שינוי תכנית השיקום לפי סעיף 170(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:
בהתאם לממצאים, נקבע כי יש להגדיל את התשלומים ולשנות את תנאי תכנית השיקום.
בית המשפט חישב מחדש את יכולת ההשתכרות של היחיד על בסיס הכנסותיו בפועל (כ-21,000 ש"ח) ובניכוי צרכיו למחייה (כ-4,291 ש"ח).
החלטת בית המשפט: היחיד יחויב להוסיף סך של 435,000 ש"ח נוספים לקופת הנשייה (סה"כ 480,000 ש"ח, בניכוי 45,000 ש"ח שכבר שולמו).
התשלום החודשי יועלה ל-8,000 ש"ח למשך 54 חודשים נוספים, והתשלום האחרון יכלול את יתרת החוב.
תוצאה: בקשת היחיד להקדמת תשלומים נדחתה.
תכנית השיקום שונתה להחמרה עם תשלומים מוגדלים ותקופה ממושכת יותר, בהתבסס על הכנסותיו בפועל והיעדר תום לב.
הפניות לחוק ולפסיקה:
סעיף 170(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 – שינוי צו השיקום.
סעיף 163(ג)-(ד) לחוק – תום לב וניהול ההליך.
מסקנה: בית המשפט דחה את בקשת היחיד וקיבל את בקשת הנאמן להחמיר את תכנית השיקום, תוך הדגשת הצורך במיצוי ההליך ותום לב מלא מצד החייב.
